פוסט פרישה, חלק שני ואחרון

היום, 2/3/18, היום בו מלאו שבע שנים למותו של אחי, הוא גם היום בו אני פורשת מהעיסוק במוות דיגיטלי. 
חלקו הראשון של פוסט הפרישה נמצא כאן. 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אמ;לק: 

אני לא יכולה יותר. 

עיתונאים/ות ותחקירנים/ות, אם אתם/ן מחפשים/ות את מי לראיין במקומי, התשובה היא פאולה קיאל הישראלית שחיה באנגליה. פרטי יצירת הקשר איתה נמצאים בהמשך, תגללו למטה. 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

פוסט פרישה, חלק ראשון

שום דבר מזה לא היה מתוכנן. 

למדתי הכל תוך כדי תנועה:

איך לכתוב פוסטים בבלוג (117 פוסטים מפורסמים בבלוג באנגלית ו-223 בבלוג בעברית, נכון לרגע כתיבת פוסט זה) 

איך לכתוב טורי דיעה בעברית (הארץ, העין השביעית, Geektime, ynet)

איך לכתוב op-ed באנגלית 

איך לערוך סקר 

איך לכתוב מאמרים (אחד התפרסם בפינלנד ואחד בגרמניה) 

איך להתראיין 

איך לבנות הרצאה של 20 דק', איך לבנות שיעור של שלוש וחצי שעות, וכל מה שביניהם

איך לבנות מצגת להרצאה או שיעור (Prezi זה נפלא!)

איך לדבר בפתיחת דיוני ועדות בכנסת (2014, 2017)

איך לכתוב מדריכים (אחד לגבי פוסטים אובדניים ברשת, אחד לגבי מוות דיגיטלי)

איך לעמוד מול קהל של חמישה א/נשים ואיך לעמוד מול קהל של 2,000 איש 

לצערי אין תמונה או וידאו עם ה-Point of view הזה:

עמדתי על הבמה של האופרה הישראלית-המשכן לאמנויות הבמה

בפני קהל של 2,000 איש

מה עוד ניתן לעשות?

באפריל 2014 נכחתי כמאזינה בלבד בכנס המוות הדיגיטלי הראשון מסוגו: Death Online Research Symposium (או DORS1) שהתקיים באנגליה. סיכמתי את החוויה בבלוג באנגלית: היום הראשון, היום השני. 

באוגוסט 2015 התקיים הכנס השני של Death Online Research Symposium, והפעם היה לי ברור שכבר לא יספיק לי להיות רק מאזינה מן הצד. גם היה לי ברור שלא יעניין אותי לדבר על מחקר או סקר, או לנהל פאנל שידון בנושא מסויים: אני אדם פרקטי, וקיוויתי לצאת מההזדמנות הזו של להיות בקרב מומחי מוות דיגיטלי מרחבי העולם עם משהו פרקטי ביד, לא רק עם "שיח בנושא". 

כשעניתי על הקול הקורא לכנס שלחתי בקשה מעט יוצאת דופן ושמחתי כשהועדה שהובילה את הכנס אישרה אותה: לערוך מפגש סיעור מוחות, "שולחנות עגולים", סביב השאלה "מה עוד ניתן לעשות?". 

DORS2 התקיים גם הוא באנגליה. כחלק מסיכום היום הראשון שלו, תוכלו למצוא בבלוג באנגלית חלק מנוסח ההצעה שהגשתי, תמונות ממהלך המפגש ואת הוידאו של חלקו הראשון של המפגש: הצגת הנושא על ידי. 

את סיכום היום השני של DORS2 ניתן לקרוא בבלוג באנגלית כאן. 

צוואתה של מאי פלג

נפלה בחלקי הזכות לקרוא את צוואתה של מאי פלג. ואני אומרת זכות כי זה מסמך אנושי מרגש, ואני משתמשת בצירוף המילים הזה בלי אף טיפת ציניות. כשקראתי את צוואתה הרגשתי שנפלה בחלקי הזכות להתוודע לאישיות מיוחדת, יוצאת דופן, מרשימה ונוגעת ללב, שידעה שהיא הולכת למות כי היא בחרה לסיים את חייה בעצמה, ועשתה כמיטב יכולתה להסדיר, להבהיר ולטפל בכל מה שרק יכלה טרם מותה, והיא עשתה זאת ברגישות, באכפתיות, בתשומת לב ומתוך מחשבה רבה. 

מה שעורר את סקרנותי המקצועית בנוגע אליה והוביל אותי לבקש לראות את צוואתה - ואני מודה מאד לאלו שאישרו לי לראות אותה ולכתוב עליה - היה הפרסום הבא מתוך פרופיל הפייסבוק שלה לאחר מותה: 

מה שאמרתי בפתח הדיון בכנסת, יולי 2017

ב-4/7/17 התקיים בועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת דיון בשם: "הזכויות על נכסים דיגיטליים לאחר המוות" * שהוזמנתי לפתוח (גם את הדיון הקודם שהיה בכנסת בנושא, בועדת פניות הציבור בדצמבר 2014, הוזמנתי לפתוח). 

הכנתי חומרים לחלוקה לבאי הועדה ושיתפתי אותם אתכם כאן: הראשון נגע בחברות תקשורת ישראליות, השני בחקיקת מוות דיגיטלי בעולם, השלישי הביא מכתב מהורים שכולים והרביעי את תוצאות הסקר שערכתי בנושא בארץ כבר ב-2013.  

אבל האתגר העיקרי שעמד בפני היה כתיבת הטקסט שלי לפתיח הדיון, והכנת המצגת שנלוותה אליו.  

את מה שהורדתי מן הטקסט (בדיעבד - לצערי) תוכלו לקרוא כאן - ועדיין לא הצלחתי הפעם לעמוד במסגרת הזמן שהוקצה לי.

מה שכן אמרתי היה: 

דיון בכנסת יולי 2017: טקסט שערכתי החוצה (וחבל שכך)

ב-4/7/17 התקיים בועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת דיון בשם: "הזכויות על נכסים דיגיטליים לאחר המוות" * שהוזמנתי לפתוח (גם את הדיון הקודם שהיה בכנסת בנושא, בועדת פניות הציבור בדצמבר 2014, הוזמנתי לפתוח). 

הכנתי חומרים לחלוקה לבאי הועדה ושיתפתי אותם אתכם כאן: הראשון נגע בחברות תקשורת ישראליות, השני בחקיקת מוות דיגיטלי בעולם, השלישי הביא מכתב מהורים שכולים והרביעי את תוצאות הסקר הראשון שנערך בארץ בנושא.   


אבל האתגר העיקרי שעמד בפני, מפאת קוצר הזמן שהוקצב לדבריי, היה כתיבת הטקסט שלי לפתיחת הדיון והכנת המצגת שנלוותה אליו (זה מה שאמרתי בפועל, בסופו של דבר). 

במסגרת הנסיונות לקצר את הטקסט עשיתי את הטעות של להוריד מהטקסט את האזכורים של כל מה שאני עשיתי בתחום המוות הדיגיטלי עד היום, ולכלול אותם במסמך נפרד: 

דיון בכנסת יולי 2017, נספח ב': מכתב מאחות שכולה (שאינה אני)

ב-4/7/17 התקיים בועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת דיון בשם: "הזכויות על נכסים דיגיטליים לאחר המוות" * שהוזמנתי לפתוח (גם את הדיון הקודם שהיה בכנסת בנושא, בועדת פניות הציבור בדצמבר 2014, הוזמנתי לפתוח). 

מאיה חי, אחותו של עומר חי, שנהרג ב"צוק איתן" ב-2014 בגיל 21, 

ושני מרבל, אחותו של שמשון יונגסטר שנפטר מסרטן ב-2014 בגיל 19,  

הוזמנו גם הן לדיון, ואני מודה לשני על רשותה לפרסם גם כאן את מה שאמרה שם: 

דיון בכנסת יולי 2017, נספח א': מכתב מאלמנה

ב-4/7/17 התקיים בועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת דיון בשם: "הזכויות על נכסים דיגיטליים לאחר המוות" * שהוזמנתי לפתוח (גם את הדיון הקודם שהיה בכנסת בנושא, בועדת פניות הציבור בדצמבר 2014, הוזמנתי לפתוח). 

הילה גרין הוזמנה להשתתף בדיון אף היא. כיוון שלא יכלה להגיע במועד שנקבע הצעתי לה לכתוב מכתב שיחולק לבאים. לצערנו הועדה החליטה שלא לחלק אותו ואני שמחה על ההזדמנות כן לחלוק אותו עמכם/ן כאן:

דיון בכנסת יולי 2017, חלק ד': סקר מוות דיגיטלי בישראל

ב-4/7/17 התקיים בועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת דיון בשם: "הזכויות על נכסים דיגיטליים לאחר המוות" * שהוזמנתי לפתוח (גם את הדיון הקודם שהיה בכנסת בנושא, בועדת פניות הציבור בדצמבר 2014, הוזמנתי לפתוח). 

הכנתי חומרים לחלוקה לבאי הועדה ואני משתפת אותם אתכם כאן: הראשון נגע בחברות תקשורת ישראליות, השני בחקיקת מוות דיגיטלי בעולם והשלישי הביא מכתב מהורים שכולים. 

הרביעי הביא את תוצאות הסקר שערכתי (בשיתוף פעולה עם ד"ר רועי צזנה ועם הבלוג "חדר 404") ב-2013 והיה הסקר הראשון שנערך בארץ לגבי מוות דיגיטלי. 

את תוצאותיו ניתן למצוא במרוכז ב-pdf דרך הלינק הזה. 

ד"ר רועי צזנה ואני כתבנו מאמר אקדמי שהתפרסם בפינלנד ב-2014 במגזין Thanatos (מגזין בביקורת עמיתים) ובו התייחסנו לחלק מתוצאות הסקר: 

Online Legacies: Online Service Providers and the Public – a Clear Gap.

דיון בכנסת יולי 2017, חלק ג': מכתב לתקשורת מהוריו השכולים של קטין שהתאבד

ב-4/7/17 התקיים בועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת דיון בשם: "הזכויות על נכסים דיגיטליים לאחר המוות" * שהוזמנתי לפתוח (גם את הדיון הקודם שהיה בכנסת בנושא, בועדת פניות הציבור בדצמבר 2014, הוזמנתי לפתוח). 

הכנתי חומרים לחלוקה לבאי הועדה ואני משתפת אותם אתכם כאן. הראשון נגע בחברות תקשורת ישראליות, השני בחקיקת מוות דיגיטלי בעולם.


השלישי היה הטקסט הכל-כך חשוב הזה בעיני של ריקי ודיאן ראש, הוריו של אריק ראש שהתאבד בגיל 15 ב-2011 ומאז הם נאבקים לשינוי חקיקת מוות דיגיטלי בארה"ב בכלל ובוירג'ינה (שבה הם מתגוררים) בפרט. 

דיון בכנסת יולי 2017, חלק ב': סקירה עדכנית של החקיקה בעולם

ב-4/7/17 התקיים בועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת דיון בשם: "הזכויות על נכסים דיגיטליים לאחר המוות" * שהוזמנתי לפתוח (גם את הדיון הקודם שהיה בכנסת בנושא, בועדת פניות הציבור בדצמבר 2014, הוזמנתי לפתוח). 

הכנתי חומרים לחלוקה לבאי הועדה ואני משתפת אותם אתכם כאן: הראשון נגע בחברות תקשורת ישראליות.

השני היה: 

סקירת חקיקת "מוות דיגיטלי" בעולם כיום 

דיון בכנסת יולי 2017, חלק א': סקירת חברות ישראליות

ב-4/7/17 התקיים בועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת דיון בשם: "הזכויות על נכסים דיגיטליים לאחר המוות" * שהוזמנתי לפתוח (גם את הדיון הקודם שהיה בכנסת בנושא, בועדת פניות הציבור בדצמבר 2014, הוזמנתי לפתוח). 

הכנתי חומרים לחלוקה לבאי הועדה ואשתף אותם אתכם כאן. הראשון היה: 

סקירת הסכמי שימוש (תקנון) של חברות תקשורת ישראליות: התייחסות למוות / גישה / מחיקת תכנים 

הטקסט של הרצאת ה-TEDx שלי, בעברית

ההרצאה בערוץ היוטיוב שלי, עם כתוביות בעברית 

מה קורה לשיירים הדיגיטליים שלנו אחרי שאנו מתים?  

הרצאת ה-TEDx שלי זמינה לצפייה עם כתוביות באנגלית

ניתן מעתה לצפות בהרצאת ה-TEDx שלי עם כתוביות באנגלית: 

(נראה שמתישהו תהיה גם גירסה עם כתוביות בעברית - כרגע יש רק עם כתוביות באנגלית). 

את ההרצאה שעלתה לערוץ היוטיוב של TEDx ניתן לראות כאן (יותר מ-21,500 צפיות נכון לרגע כתיבת פוסט זה).