ביוני 2014 פניתי לטריפל סי במסגרת הבירור שאני עורכת בשנים האחרונות: מהי מדיניות האתרים, הספקיות והפלטפורמות האינטרנטיות הישראליות במקרה של מוות של משתמש/ת? - אף אחד/ת מהם/ן לא מפרסמת את מדיניותה/ו, גם כשיש להם אחת.
שאלתי אותם את השאלה האחידה שאני שואלת את כולם/ן: מהי המדיניות שלכם במקרה של מות משתמש/ת?
התשובה שלהם מרתקת ומפתיעה:
מה שמרתק ומפתיע אינו החלק השני, שהם יתנו גישה רק בהינתן צו בית משפט, כיוון שהם לא החברה היחידה שזו התשובה שלה:
מה שמרתק ומפתיע הוא החלק הראשון: שהם סבורים שעליהם לנהוג כך "על פי החוק".
אה... סליחה, על פי איזה חוק?
לפי מיטב ידיעתי אין כרגע בארץ חוק שמתייחס לעיזבון דיגיטלי.
ביקשתי שיבהירו, וקיבלתי מהיועץ המשפטי שלהם את התשובה הבאה:
"ככל שהמדובר בעיזבון חל עליו חוק הירושה" - כאן זה נהיה מעניין אף יותר, כיוון שחוק הירושה בישראל אינו מפרט מה נכלל בירושה. תחת הכותרת "הירושה" נכתב רק כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו", בלי פירוט מה נכלל בעיזבון זה. כשאנחנו דנים בשירותי הענן שטריפל סי מציעים, בחשבונות מקוונים המוגנים בשם משתמש ובסיסמה, האם אכן מדובר בעיזבון? האם חוק הירושה חל עליו? לא ברור מדוע CCC לוקחים כנתון או כמובן מאליו כי חוק הירושה מתייחס גם לעיזבון דיגיטלי או מורשת דיגיטלית, ו/או שחוק הירושה חל גם על נכסים דיגיטליים או תכנים דיגיטליים - האם הם בכלל ברי הורשה?
ביקשתי שיחלקו איתי את ההיגיון העומד מאחורי קביעתם הנחרצת כי הם פועלים "כמתחייב מהם על פי חוק" ו"ככל שהמדובר בעיזבון חל עליו חוק הירושה", כיוון שבין אם מדובר בחוק הירושה או בחוק התקשורת, היינו מצפים שיהיו עוד חברות / ספקיות / פלטפורמות / אתרים בארץ שיהיו סבורים כמותם שאותו ה"חוק" חל גם עליהם, בעוד שבפועל:
א. CCC היא החברה היחידה שענתה שהם נוהגים "על פי חוק" ומפרשים את חוק הירושה כך שהוא חל גם עליהם;
ב. אני לא מצאתי בחוקים אלו התייחסות לנושא;
ג. הסקאלה הרחבה שעליה פרושות שאר התשובות שקיבלתי, מבהירה שלא כך הוא הדבר:
גם אם מדובר רק בחברות הפועלות ברשיון, עדיין אין אחידות בתשובותיהן - ואם הן פועלות ברשיון ועל פי חוק, החוק אמור לחול באופן זהה ועל כולן, לא?
עד למועד פרסום פוסט זה טרם נתקבלה מטריפל סי תשובה נוספת.
כיוון שלכולנו יש כל כך הרבה חשבונות אינטרנטיים, שעשויים להיות בעלי ערך רגשי ו/או כספי רב עבורנו ועבור אוהבינו, המינימום שעלינו כמשתמשים לצפות לו, בעיני, הוא פרסום ברור וגלוי של מדיניות האתר / ספקית / פלטפורמה לגבי מתן גישה לחשבונות אלו לאחר מותנו - האם תינתן גישה ליקירינו או לא, ואם כן אז באילו תנאים. חשוב ש:
א. אנחנו נדע עוד בחיינו מהי המדיניות הזו - כי יכול להיות שאחרי שנדע אותה לא נסכים איתה ונרצה לעשות משהו בנידון (אולי נחשוב שהמדיניות של האתרים בהם אנו עושים שימוש נוקשה מדי / מתירנית מדי, ביחס למתן גישה לאחר מותנו, ונרצה להשאיר הנחיות אחרות לביצוע לגבי חשבונות אלו);
ב. אם קרה אסון ואנחנו כבר לא מסוגלים להיכנס לחשבונותינו המקוונים בעצמנו עקב פציעה או מוות, שאוהבינו ידעו האם יאפשרו להם להיכנס לחשבון שלנו או לא.
מוזמנים לקרוא עוד בדף: אז מה אני אומרת, בעצם? ו/או את הפוסט הצד המשפטי.
רשימה של חברות ואתרים המציעים פתרונות לניהול החשבונות המקוונים שנשאיר אחרינו ניתן למצוא כאן, ורשימת חברות ואתרים המאפשרים להכין מראש הודעות שיישלחו לאחר המוות ניתן למצוא כאן.
תודה לשירי ישועה על הגרפיקה.
פוסט זה עלה לאחר מכן גם כטור אורח ב'קפטן אינטרנט' בהארץ: על פי איזה חוק בדיוק?.
פירוט התשובות נמצא בפוסט הזווית הישראלית
מה שמרתק ומפתיע הוא החלק הראשון: שהם סבורים שעליהם לנהוג כך "על פי החוק".
אה... סליחה, על פי איזה חוק?
לפי מיטב ידיעתי אין כרגע בארץ חוק שמתייחס לעיזבון דיגיטלי.
ביקשתי שיבהירו, וקיבלתי מהיועץ המשפטי שלהם את התשובה הבאה:
"ככל שהמדובר בעיזבון חל עליו חוק הירושה" - כאן זה נהיה מעניין אף יותר, כיוון שחוק הירושה בישראל אינו מפרט מה נכלל בירושה. תחת הכותרת "הירושה" נכתב רק כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו", בלי פירוט מה נכלל בעיזבון זה. כשאנחנו דנים בשירותי הענן שטריפל סי מציעים, בחשבונות מקוונים המוגנים בשם משתמש ובסיסמה, האם אכן מדובר בעיזבון? האם חוק הירושה חל עליו? לא ברור מדוע CCC לוקחים כנתון או כמובן מאליו כי חוק הירושה מתייחס גם לעיזבון דיגיטלי או מורשת דיגיטלית, ו/או שחוק הירושה חל גם על נכסים דיגיטליים או תכנים דיגיטליים - האם הם בכלל ברי הורשה?
ביקשתי שיחלקו איתי את ההיגיון העומד מאחורי קביעתם הנחרצת כי הם פועלים "כמתחייב מהם על פי חוק" ו"ככל שהמדובר בעיזבון חל עליו חוק הירושה", כיוון שבין אם מדובר בחוק הירושה או בחוק התקשורת, היינו מצפים שיהיו עוד חברות / ספקיות / פלטפורמות / אתרים בארץ שיהיו סבורים כמותם שאותו ה"חוק" חל גם עליהם, בעוד שבפועל:
א. CCC היא החברה היחידה שענתה שהם נוהגים "על פי חוק" ומפרשים את חוק הירושה כך שהוא חל גם עליהם;
ב. אני לא מצאתי בחוקים אלו התייחסות לנושא;
ג. הסקאלה הרחבה שעליה פרושות שאר התשובות שקיבלתי, מבהירה שלא כך הוא הדבר:
פירוט התשובות נמצא בפוסט הזווית הישראלית
גם אם מדובר רק בחברות הפועלות ברשיון, עדיין אין אחידות בתשובותיהן - ואם הן פועלות ברשיון ועל פי חוק, החוק אמור לחול באופן זהה ועל כולן, לא?
עד למועד פרסום פוסט זה טרם נתקבלה מטריפל סי תשובה נוספת.
כיוון שלכולנו יש כל כך הרבה חשבונות אינטרנטיים, שעשויים להיות בעלי ערך רגשי ו/או כספי רב עבורנו ועבור אוהבינו, המינימום שעלינו כמשתמשים לצפות לו, בעיני, הוא פרסום ברור וגלוי של מדיניות האתר / ספקית / פלטפורמה לגבי מתן גישה לחשבונות אלו לאחר מותנו - האם תינתן גישה ליקירינו או לא, ואם כן אז באילו תנאים. חשוב ש:
א. אנחנו נדע עוד בחיינו מהי המדיניות הזו - כי יכול להיות שאחרי שנדע אותה לא נסכים איתה ונרצה לעשות משהו בנידון (אולי נחשוב שהמדיניות של האתרים בהם אנו עושים שימוש נוקשה מדי / מתירנית מדי, ביחס למתן גישה לאחר מותנו, ונרצה להשאיר הנחיות אחרות לביצוע לגבי חשבונות אלו);
ב. אם קרה אסון ואנחנו כבר לא מסוגלים להיכנס לחשבונותינו המקוונים בעצמנו עקב פציעה או מוות, שאוהבינו ידעו האם יאפשרו להם להיכנס לחשבון שלנו או לא.
מוזמנים לקרוא עוד בדף: אז מה אני אומרת, בעצם? ו/או את הפוסט הצד המשפטי.
רשימה של חברות ואתרים המציעים פתרונות לניהול החשבונות המקוונים שנשאיר אחרינו ניתן למצוא כאן, ורשימת חברות ואתרים המאפשרים להכין מראש הודעות שיישלחו לאחר המוות ניתן למצוא כאן.
תודה לשירי ישועה על הגרפיקה.
פוסט זה עלה לאחר מכן גם כטור אורח ב'קפטן אינטרנט' בהארץ: על פי איזה חוק בדיוק?.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה