אחרי המוות - הצד המשפטי

על המדיניות של יאהו, לגבי מתן אפשרות גישה לחשבונות הדואר של המשתמשים שלה אחרי מותם, כתבתי בכתבה השנייה בסדרה ב-ynet. 

דיברתי עם שי פורת, עו"ד ומגשר, על מקרה ספציפי בו התקיים משפט מול יאהו: 
"לכאורה, הנושא פשוט; מתוקף היותם ההורים שלו, הם רוצים גישה למייל של בנם שנהרג. לתפיסתם, הם המוטבים שלו, היורשים שלו, ולכן, כמו שקיבלו לידיהם את חפציו החומריים, יקבלו גם את 'חפציו' הדיגיטליים - תכולת המייל שלו. ג'ון, האבא, השווה במשפט את קבלת הגישה למייל של בנו לקבלת גישה לכספת של בנו (אם היתה לו כזאת).

"אבל ככל שנכנסים לזה, הנושא מסתבך: יאהו מחוייבת כלפי לקוחותיה לפרטיות. מעבר לכך שהיא מחוייבת כלפי ג'סטין, החייל המת, להמשיך ולשמור על פרטיותו – צריך לחשוב על זה שאולי הוא לא היה רוצה שלהורים תהיה גישה למייל שלו?

"בתכתובות, יש שני אנשים לפחות המעורבים בכל מייל. בכך שיאהו חושפת בפני משפחתו את המיילים שקיבל, היא חושפת בפניהם דברים אישיים שנכתבו על ידי אנשים אחרים ושמחובתה של יאהו להמשיך ולשמור על פרטיותם, גם אם אחד ממכותביהם הלך לעולמו".

אולי ההתחייבות של יאהו כלפי ג'סטין לשמור על פרטיותו כבר כוללת בתוכה את המחוייבות שלה לשמור גם על פרטיות חבריו?

"אין ספק שזכויות היוצרים בדואר היוצא שייכות לג'סטין, ומכאן להוריו. אבל מה גובר על מה – הזכות שלו ו/או של חבריו לפרטיות או זכויות היוצרים שלו (וזכות ההורשה שלו להוריו) על הדואר היוצא?
הדואר הנכנס בכלל מסתבך, כי במיילים האלה, הזכויות על התוכן שייכות לשולחים ולא למקבל – ג'סטין רק קיבל את הזכות לקרוא את הדואר ולא קיבל מהשולחים את הזכות לפרסם את המיילים שקיבל או להעביר אותם הלאה, ומכאן שגם לא יכול היה להוריש את הזכות הזו להוריו.

"ההתמודדות עם מוות בעידן הדיגיטלי תחייב אותנו, ככל הנראה, להרחיב את תפיסת הפרטיות שלנו. לכל אחד מאיתנו יש חיים פרטיים וזכות לפרטיות גם אחרי מותנו, והשאלה היא איך הזכות הזו מתממשת כשכל כך הרבה מהמידע הכי פרטי שלנו מגולם בנכסים דיגיטליים".    

נקודה נוספת הראויה לתשומת לבנו היא שיאהו היא גם הבעלים של אתר שיתוף התמונות פליקר, כך שהמדיניות שלה תופסת גם שם: במקרה של מוות, לאנשים שיישארו מאחור לא תהיה גישה לתמונות שהועלו לשם וחשבון המשתמש יימחק - אלא אם הנפטר השאיר מאחוריו את שם המשתמש והסיסמה. 

לחלק מהאנשים אלו אולי חדשות טובות ,כי יש שם תמונות שלא היו רוצים שייחשפו ויתפרסמו בלי שליטתם, בעוד אחרים אולי יצטערו על כך שגלריות מלאות בתמונות שנאספו על ידם והועלו לשם בתשומת לב ובהשקעה, ייעלמו.

בחודש מאי 2010 פורסמה בוויסקונסין, ארה"ב, הצוואה הראשונה (לדברי המפרסמים) שכללה בתוכה גם התייחסות לנכסיהם הדיגיטליים. 


 שאלות ותשובות בנושא צוואות דיגיטליות בישראל אפשר למצוא בכתבה השנייה ב-ynet.

אספקט נוסף שעלה בשיחה שלי עם שי: 

איך מתייחס החוק בישראל להורשת נכסים דיגיטליים?

"אם זה נכס דיגיטלי חומרי, כמו כונן קשיח, דיסק, דיסק און קי, תקליטור, מחשב וכו', דינו כדין כל נכס חומרי והחוק קובע למי הם עוברים במידה ואין צוואה. נכסים דיגיטליים שאינם חומריים, כמו כתבות שכתבת, תוכנות שפיתחת, דברים שבנית במחשב, סיסמאות וכו', דינם כדין כל קניין רוחני אחר וגם הם עוברים בירושה על פי צוואה או חוק.

"מעבר לכך, אנחנו נכנסים לדיון מעניין בענייני קניין רוחני מסוגים שונים: האם הזכות לנתונים שעל המחשב עוברת עם הזכות למחשב עצמו? אם קנית תוכנה, האם תוכלי להוריש אותה או שקנית אותה לשימושך האישי בלבד, שמסתיים עם מותך?  אם היה לך מנוי לאתרים או משחקים שקנית – האם את יכולה להוריש אותם? התשובה נמצאת בתקנון של מי שמכר לך את המשחק או המנוי.
"אם יש לך 'רכוש' בעולמות וירטואליים, האם את יכולה להוריש אותו? גם כאן התשובה נמצאת בתקנונים של יוצרי עולמות אלו.

אם אני מוריש לך גישה לחשבונות הבנק שלי, כולל סיסמאות – האם זה אומר שהורשתי לך את הכסף שבתוך חשבון הבנק או שרק איפשרתי לך גישה אליו? הרי זה שהעברתי לך את הסיסמה לא אומר שהעברתי לך את הזכות לכסף.

"צריך להפריד בין להוריש את המפתח לכספת ובין להוריש את תכולת הכספת. באופן זהה, יש להפריד בין הורשת המחשב לבין הורשת תכולת המחשב. אם אני מעבר לך את המפתח (זכות חומרית), זה לא אומר שאני גם מעביר לך את הזכויות (קניין רוחני)".  

בדקתי את הצד המשפטי אצל כמה אתרים וספקים והתוצאות לפניכם.
אם נתקלתם במדיניות ראויה לציון, בין אם לשבח או לגנאי, או נתקלתם בהיעדרה של מדיניות באתר שהייתם מצפים שתהיה לו מדיניות ברורה בנושא, אשמח לשמוע מכם. 

 

zynga

בתנאי השימוש של חברתzynga , מפעילת המשחקים הפופולריים FarmVille, CityVille ועוד,

בסעיף 1.6 – השימוש בשירות, נכתב בתת סעיף C, כי "אתה מתחייב שלא יהיה לך יותר מחשבון אחד". כלומר, אם אתה משחק במשחק שלהם ומישהו נפטר ומוריש לך את החשבון שלו, אתה בעצם מפר את תנאי השימוש כי יש לך שני חשבונות (עוד על ההגבלה הזו ומשמעותה בראיון המלא עם ג'ון "נברדיי" ג'ייקובס). 

בתת סעיף J כתוב ש"לא תשכיר, תחכיר, תסחור, תשאיל, תעניק או תעביר בכל אופן אחר לאדם אחר את החשבון שלך או כל פריט וירטואלי מתוכו או כל מטבע המקושר לחשבונך בלי אישורם הכתוב". כלומר, שאתה לא יכול להוריש את החשבון שלך או את הנכסים הוירטואליים שבתוכו.

האם ניתן להוריש אם כותבים אליהם מראש ומקבלים את אישורם? כתבתי להם ומעולם לא קיבלתי תשובה, אבל בהתחשב בסעיפים הבאים, נראה שלא:

בסעיף 1.11.2 העוסק בחשבונות, אתה מסכים כי "לא תהיה לך כל בעלות על החשבון, ושכל הזכויות לחשבון הן כיום ולנצח יהיו בבעלות זינגה". לזינגה גם שמורה הזכות לסגור כל חשבון שלא היה פעיל במשך 180 יום.

בסעיף 1.4 העוסק בהענקת רישיון מוגבל לשימוש בשירות, כתוב "בכפוף להסכמתך לתנאי השימוש, זינגה מעניקה לך רישיון מוגבל שהינו לא בלעדי ובלתי ניתן להעברה להיכנס ולהשתמש בשירותיה". בלתי ניתן להעברה, כלומר, בלתי ניתן להורשה.

World of Warcraft

המשחק הנפוץ World of Warcraft מופעל על ידי חברת Blizzard. בתנאי השימוש הם אף יותר ברורים ונחרצים בנושא מאשר זינגה:

סעיף 9.2, חשבון: "אתה מסכים שאין לך כל בעלות על החשבון, ושכל הזכויות לחשבון הן ולנצח יהיו בבעלות בליזרד. בליזרד לא מכירה בכל העברה של חשבונות. אין באפשרותך לקנות, למכור, לתת במתנה או לסחור בחשבון, וכל ניסיון כזה יהא בטל ומבוטל".

גם בעמודי התמיכה של המשחק הם מבהירים כי "הם לא מכירים בהעברה של חשבונות". אם יש לכם עולם תוכן עשיר במשחק זה, לא תוכלו להוריש אותו. 


תפוז, וואלה!, נענע10 (הוטמייל), קפה דה מרקר, 012 סמייל, 013 נטוויז'ן, בזק, ישרא-בלוג (נענע10)

בתקנון של האתר תפוז לא מצאתי התייחסות מפורשת לנושא מוות.
בסעיף 16, תחת סעיף הגנת הפרטיות, נכתב "יחד עם זאת, הינך נותנת בזאת את הסכמתך לתפוז לחשוף ו/או להעביר את פרטיך וכל מידע, לרבות המידע האישי לגביך, בהתאם להוראות צו בית משפט", כך שאולי הם מכינים את עצמם לאפשרות שבדומה ליאהו (הסיפור שנסקר בכתבה השנייה), יחויבו על ידי צו בית משפט להעביר הלאה את התכנים שהעלה משתמש שנפטר: הודעות בפורומים ובקומונות, סרטונים שהועלו ל-Flix ועוד. 

בסעיף 20, תחת הצהרות והתחייבות הגולשים, נדרשים המשתמשים "לשמור בסוד ולא לגלות או להעביר, את סיסמאותיך האישיות (בכלל זה שם משתמש וסיסמת כניסה)".
אני תוהה האם זה מתייחס מבחינתם גם למקרי מוות: אם אני משאירה בצוואה שלי את שם המשתמש והסיסמה שלי כדי שליקיריי תהיה גישה לתכנים שהעליתי לאתר, האם אני מפירה בכך את התקנון? או שההתחייבות שלי כלפיהם תקפה רק בעודי בחיים?

גם בתנאי השימוש של ספקית הדואר הישראלית וואלה! אין התייחסות מפורשת לאפשרות שאחד מלקוחותיה ימות, אבל בפרק ג', מדיניות שימוש בדואר אלקטרוני, מצוין כי "ידוע לך, והנך מסכים לכך, כי וואלה! תהא רשאית, לפי שיקול דעתה, לסגור ו/או למחוק תיבת דואר אלקטרוני שלא נעשה בה שימוש, ולא נשלח ממנה פריט דואר אלקטרוני במשך שלושה חודשים רצופים לפחות". 

כלומר, אם גילית שליקירך שנפטר היתה תיבת דואר בוואלה ותרצה גישה אליה, יכול להיות שתגלה שהיא כבר לא קיימת, אם הגעת לטפל בכך יותר משלושה חודשים לאחר מותו (ראו סיפור האם השכולה, חיה, בכתבה הראשונה ב ynet. שם הסתבר שלאתר "חבר'ה" אין מדיניות סגירת חשבונות שלא נעשה בהם שימוש – אבל בוואלה יש כזו). 

בהמשך כתוב גם כאן ש "ידוע לך, והנך מסכים לכך, כי וואלה! תהא רשאית, על פי שיקול לדעתה, למסור את פרטי תיבת הדואר האלקטרוני שלך שברשותה לפי דרישת משטרה או על פי צו שיפוטי, ולך לא תהא כל טענה כנגדה בגין מסירת פרטיך האישיים בנסיבות אלה". ייתכן שזו ההכנה שלהם לטיפול במקרי מוות, אבל שמתי לב שהם מציינים רק "פרטי תיבת הדואר" ולא מתייחסים לתכולתה. אבל אכן מאוד יכול להיות שאם כבר אינך בין החיים, לא תהא לך כל טענה בגין מסירת פרטיך.

במדיניות הפרטיות של נענע10, הרלוונטית גם למייל של נענע10 וגם לבלוגים של ישרא-בלוג, תחת "מסירת מידע לצד שלישי", כתוב: "nana10 לא תעביר לצדדים שלישיים את פרטיך האישיים והמידע שנאסף על פעילותך באתר (ככל שפרטים ומידע זה מזהים אותך אישית), אלא במקרים המפורטים להלן....אם יתקבל בידי nana10 צו שיפוטי המורה לה למסור את פרטיך או המידע אודותיך לצד שלישי;" - יכול להיות שגם כאן יש כבר הכנה לאפשרות שידרשו בצו בית משפט להעביר פרטי משתמש למשפחתו לאחר מותו. מעבר לכך לא מצאתי לא במדיניות הפרטיות ולא בתנאי השימוש כל התייחסות לנושא. 

בתקנון המפרט את תנאי השימוש באתרי קבוצת הארץ-TheMarker, הכולל גם את TheMarker Cafe, לא רק שלא מצאתי התייחסות מפורשת לנושא מוות, אלא לא מצאתי כל התייחסות רלוונטית לנושא. כיוון שגולשים רבים מעלים לקפה תכנים מקוריים שלהם, אני תוהה מה יעלה בגורל תוכן זה במקרה של מות המשתמש. חיפשתי תחת העברה, פרטיות, זכויות, קניין רוחני – לא מצאתי כלום.

כיוון שהדוא"ל של נענע10 מבוסס על הוטמייל, בדקתי גם בהסכם השירות של מיקרוסופט. גם שם אין אזכור לנושאים מוות, זכויות, הורשה וכו', אבל בסעיף פרטיות (# 6), נכתב כי "אנו רשאים לגשת למידע אודותיך או לחשוף מידע כזה, כולל תוכן התקשורת שלך, כדי: (א) לציית לחוק או להשיב לבקשות חוקיות או לתביעה משפטית; " - נראה שגם כאן יש הכנה לצו בית משפט שיורה על קבלת גישה למייל הנפטר. 
עדכון נובמבר 2012: חל שינוי בהסכם השירות ועכשיו הסעיף העוסק בפרטיות הוא מספר 5 ולא מספר 6, והניסוח השתנה: "אתה מביע את הסכמתך לכך ש- Microsoft רשאית לגשת, לחשוף או לשמור מידע המשויך לשימוש שלך בשירותים, כולל (ללא הגבלה) המידע האישי והתוכן שלך...כאשר Microsoft מאמינה בתום לב שפעולה כזו נחוצה כדי (א) לציית לחוק החל או להיענות להליך משפטי מרשויות מוסמכות;", "בדומה לספקים אחרים של שירותי אינטרנט, Microsoft נתונה לדרישות ובקשות משפטיות ... ומבעלי דין פרטיים לקבלת תוכן המאוחסן ברשת שלנו. מידע זה עשוי להתייחס ... לנושאים אזרחיים, ובדרך כלל הדרישה לקבלתו מתבצעת בהמשך להליך המשפטי הרגיל של המדינה או המחוז שבהם הפעילות התרחשה".  
גם בהצהרת הפרטיות לא מצאתי התייחסות כלשהי. 

גם בתנאי השימוש של 012 סמייל , 013 נטוויז'ן , בזק בינלאומי וישרא-בלוג לא מצאתי שום התייחסות, אפילו לא עקיפה, לנושא. 


עדכון יולי 2012: התשובות שקיבלתי מהחברות הישראליות כשפניתי אליהן בבקשות להבהרת הנושא מפורסמות בפוסט "מוות בעידן הדיגיטלי: הזווית הישראלית".  


 אם נתקלתם במדיניות ראויה לאזכור - חיובי או שלילי - אצל ספק אינטרנטי, אודה על קבלת עדכונים למייל. 


עדכון מרץ 2013: פניתי למשרד המשפטים במטרה לחולל שינוי בישראל - פרטים נוספים בפוסט שינוי במדיניות הישראלית - לפני הטרגדיה הישראלית הראשונה