TEDxWhiteCity התקיים בתל אביב ב-25/1/17 ודיברתי בו על מוות דיגיטלי:
"What Happens To Our Digital Remains When We Die?"
צוות ה-TEDx התחיל לעבוד עם הדוברים זמן קצר לפני האירוע > מה שהביא לכך שהטקסט הסופי שלי היה מוכן בסמוך לאירוע > מה שהביא לכך שהזמן שעמד לרשותי כדי ללמוד אותו בעל פה היה קצר ומועט (בהרצאות של TEDx מדברים בעל פה, אין עזרים כמו כרטיסיות או טלפרומפטר וכו').
לא הייתי מסיימת לכתוב את הטקסט, ללמוד אותו בעל פה ולעמוד על הבמה אלמלא העזרה הרבה והנדיבה שקיבלתי באותם 44 ימים אינטנסיביים:
תודה עצומה לחברים ולמשפחה:
אסף אביר, אשף המילים וקיצור הטקסטים, שהתובנות שלו על הטיוטות הראשונות עזרו לי להגיע לטיוטות האחרונות;
אסף אביר, אשף המילים וקיצור הטקסטים, שהתובנות שלו על הטיוטות הראשונות עזרו לי להגיע לטיוטות האחרונות;
גבי ארגוב, שהקדישה שעות כדי לשפר את ההגייה שלי באנגלית, לעזור לי ללמוד את הטקסט בעל פה ולחמם את מיתרי הקול שלי לפני העלייה לבמה;
יעל געתון, שכבר ידעה את ההרצאה בעל פה בעצמה אחרי השעות הרבות של שיחות הסקייפ והווטסאפ בהן עזרה לי - מדנמרק - ללמוד את הטקסט;
שחר בר (אח לא ביולוגי), שעשה כמיטב יכולתו כדי לשמור עלינו הדוברים מהבחינות הטכניות והטכנולוגיות במהלך האירוע ולפניו;
שחר בר (אח לא ביולוגי), שעשה כמיטב יכולתו כדי לשמור עלינו הדוברים מהבחינות הטכניות והטכנולוגיות במהלך האירוע ולפניו;
פרנקי סימון, שהפך להיות מעין עוזר מחקר מקצועי;
ענבל לוטם (אחות ביולוגית), שהפכה להיות מעין עוזרת אישית;
שמואל שוחט, Master Story Teller, שישב איתי במשך חמש שעות רצופות לפני שכתבתי את הטיוטה הראשונה ודיבר איתי על סיפורים ובנייתם.
תודה עצומה גם למי שאינו בקטגורית החברים והמשפחה ובכל זאת מדי פעם מופיע ביוזמתו ושואל: "איך אני יכול לעזור?":
דניאל אלפון - שלפני כמה שנים "אימץ" את הבלוג אותי ועוזר מאז באכפתיות בנושאים שהם בתחומי המומחיות שלו ובעצות טובות באופן כללי.
הטקסט הסופי היה בידי חמישה ימים לפני האירוע > מה שגרם לכך שכששלחתי קטעים ממנו למומחי מוות דיגיטלי בינלאומיים למעין Peer-review, נאלצתי לבקש שיחזרו אלי תוך 24 שעות בלבד, מה שכמעט גובל בחוצפה. אני מודה מאד ל:
Jim Lamm, Dr. Selina Ellis-Gray, Stacey Pitsillides, Paula Kiel, Evan Carroll, Mórna O' Connor (Mórna Ní Chonchúir)
שלמרות לוח הזמנים הזה חזרו אלי עם אישור, תיקון או הצעה לשיפור וגרמו לי להתרגש ולהרגיש בת מזל על כך שהם נענו לבקשתי (ועוד בזמן) - וגם להיות שקטה מבחינה מקצועית לפני שאני עולה על הבמה.
תודה ענקית למי שהשקיעו מחשבה, ענו לי על שאלות, עצו לי עיצות, היו אכפתיים ועזרו לי בשלל נושאים, אופנים וצורות:
אמיר מעיין, אפרת זיו, גיא הופמן, גליה פסי קיטרו, זיו קיטרו, טובית נייזר, יהונתן קלינגר, לילך כהן, מיכל ועידו עברי, נעם הולדנגרבר, נתיב רובינזון, סיגל סטריער, ערן לוטבק, שירי ישועה, שני שקד, שרון פלד קלרפלד ושרונה ראובני.
תודה רבה לחברים שקנו כרטיסים והיו בקהל בזמן האירוע ולאלו שהתקשרו וכתבו כי לא יכלו לבוא. למזלי הם רבים מכדי שאמנה פה את כולם.
תודה לדוברים תום רן וערן כץ על ההתכתבויות הליליות (קבוצת תמיכה...? ;) )
תודה מיוחדת לאמינם על "Lose Yourself" שליווה אותי ב-"Loop" בבית במהלך הכתיבה, ומאחורי הקלעים בשעות שלפני העלייה לבמה:
ותודה לצוותים של Virtuozo ו-TEDxWhiteCity.
קרדיטים
היתרון בכך שההפקה לא סיפקה לדוברים מאפרת ומלבישה היה שיכולתי לשכור בעצמי את מי שהכי רציתי שתאפר אותי ולרכוש בעצמי את מה שהכי רציתי ללבוש:
תודה שירי ניסן על האיפור, דליה Braids TLV על הצמה ודנה וכל הצוות מ-Nox על אוברול חלומותיי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה