כשראיתי את ההודעה הזו בפרופיל של מאי פלג מירושלים לאחר מותה בחודש שעבר, הלב שלי התכווץ:
"לבקשתה של מאי, הדף הזה נשאר פעיל במתכונתו הנוכחית ולא כדף זיכרון של הפייסבוק".
אז זהו, שלפייסבוק לא אכפת מה רצונה של מאי, ולא אכפת לה שמאי נתנה את שם המשתמש והסיסמה שלה בכוונה ומתוך רצון שהפרופיל שלה (זה פרופיל ולא דף) ימשיך להיות פעיל ושיקיריה, עליהם/ן היא סומכת, יוכלו להמשיך ולהיכנס אליו ולתפעל אותו. פייסבוק מאפשרת לכל אדם לדווח לכל אדם על מוות, וברגע שהדיווח מתקבל, הפרופיל מונצח - גם אם זה לא היה רצון המת/ה.
זה אכן מה שקרה גם עם הפרופיל של מאי, ומהר מאד: מישהו/י שלא כיבד את רצונה דיווח לפייסבוק והפרופיל הונצח.
מאי ידעה שהיא הולכת למות, היא ידעה מה היא רוצה שיקרה עם הפרופיל שלה לאחר מותה - ולפייסבוק זה לא משנה.
מאי ידעה שהיא הולכת למות, היא ידעה מה היא רוצה שיקרה עם הפרופיל שלה לאחר מותה - ולפייסבוק זה לא משנה.
השבוע, ג'ף מק'מנמי מוויסקונסין בארה"ב, בעלה של הת'ר, פרסם מתוך הפרופיל של אשתו לאחר מותה מסרטן, לבקשתה ועל פי הנחיותיה, את ההספד המרגש והמקסים שכתבה על עצמה. הוא מתחיל במילים:
"I have some good news and some bad news. The bad news is, apparently, I'm dead. The good news is that if you're reading this, you are most definitely not (unless they have wifi in the afterlife)".
הת'ר ידעה שהיא הולכת למות והשאירה לג'ף את הטקסט הזה עם הגישה לפרופיל שלה.
שוב הלב שלי מתכווץ כשאני קוראת את מה שהוא כתב יומיים לאחר מכן:
"I have decided to keep this page going as a memorial for Heather. Not only will there be updates on the book, but I'll continue to post pictures and fun tidbits about Bri's life that Heather always enjoyed sharing"
ברי היא בריאנה, בתם של ג'ף והת'ר. באפריל היא תהיה בת חמש.
הספר הוא הספר שהת'ר כתבה ויצא לאור באפריל: Cards for Brianna: A Lifetime of Lessons and Love from a Dying Mother to Her Daughter.
הספר הוא הספר שהת'ר כתבה ויצא לאור באפריל: Cards for Brianna: A Lifetime of Lessons and Love from a Dying Mother to Her Daughter.
והרצון של ג'ף? הרצון שלו להמשיך לתפעל של הפרופיל של אשתו (גם זה פרופיל ולא דף) מתוכו, ולעדכן משם לעוקבים (אלפים) ולחבריה (מאות) תמונות של בתם ועדכונים לגבי הספר? ובכן, זה לא הולך לעניין את פייסבוק. וגם זה שהת'ר ידעה שהיא הולכת למות ונתנה לו את שם המשתמש והסיסמה שלה בכוונה, גם זה לא יעניין אותה.
אני עוקבת אחרי הפרופיל של הת'ר בחשש שמא בפעם הבאה בה אגיע אליו, אגלה שכבר הונצח.
הת'ר וברי, ספטמבר 2014
ב-2012 לואיז פאלמר מאנגליה מצאה את עצמה מחוץ לפרופיל הפייסבוק של בתה היחידה בקי, שמתה בדצמבר 2010 מגידול במוח, בגיל 19. בסוף חייה לבקי כבר היה קשה לקרוא או לכתוב לבד מעבר לכמה משפטים, ולכן נעזרה באמה, שנכנסה ביחד איתה לפרופיל שלה, כתבה בשמה והקריאה לה מה חבריה כותבים. לאחר מותה של בקי, לואיז המשיכה להיכנס לפרופיל, מחקה הודעות ספאם ומצאה נחמה בגישה לחבריה של בקי ולמה שבקי כתבה כשעוד היתה בחיים. אבל מישהו/י דיווח לפייסבוק שבקי מתה, והפרופיל שלה הונצח, ולואיז מצאה את עצמה נעולה מחוצה לו.
בקי ולואיז פאלמר
נסיונותיה להסביר לפייסבוק שהיא נכנסה לפרופיל של בקי ברשותה עוד בחייה לא צלחו, והיא הגדירה את פייסבוק כ"חסרת רגישות וחסרת לב" בתגובה.
ההסבר שלה מאד נוגע ללב בעיני:
"I was angry and devastated as although people can post on the Wall, I can’t read any of her old conversations nor remove any spam. It means her page looks like an uncared for grave with weeds growing on it".
ראיון של לואיז ל-BBC, אפריל 2015:
אז א/נשים שמשתמשים ב-Legacy Contact של פייסבוק, תזכרו שזה לא נותן מענה מספיק טוב. וא/נשים שחושבים שזה שהם משאירים הנחיות ואת שם המשתמש והסיסמה - תזכרו שזה לא מספיק. לפייסבוק לא אכפת מה אתם רוצים או מה החלטתם. הפרופיל יונצח ברגע שידווח.
ג'ף - הלוואי שתספיק לעשות את מה שחשוב לך לעשות בפרופיל של ה'תר לפני שהוא יונצח, כי ככל שהסיפור הזה נהיה ויראלי וצובר תאוצה, הסיכוי שזה יקרה ובמהרה רק הולך וגדל, לצערנו.
אני חוזרת ומבקשת: ראיתם בפייסבוק פרופיל של אדם שנפטר? אל תדחוו עליו/ה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה