העמדה שלי בנוגע לדיון שהתקיים בכנסת

כמו שאתם יודעים, בין ה-2/11 ל-30/11 הייתי בקשר עם מרכז המידע והמחקר של הכנסת, במסגרת הכנת החומרים לדיון בועדת פניות הציבור. חיכיתי במתח עד שראיתי את המסמך שהוגש, והוקל לי אחרי שקראתי אותו: החוקר, רועי גולדשמידט, עשה עבודה רצינית ומעמיקה והציג את הנושא המורכב הזה בצורה טובה. ניתן לקרוא את המסמך שהכין כאן, וזו ההודעה הרשמית של הועדה שיצאה בעקבות הדיון. 

תמונות אפשר לראות כאן, את מה שאמרתי בדיון אפשר לקרוא כאן ולראות כאן (אתר ערוץ הכנסת לפעמים בעייתי לצפייה ומצריך פתיחה מאקספלורר :| ). מה שאמרתי מתחיל בתזמון 09:25. 

אחרי הראיונות והכיסוי התקשורתי שהיו השבוע, הגיע הזמן שגם אני אגיד את דעתי בעקבות הדיון: 

כמה נקודות מעניינות שעלו במהלכו: 

• במסמך של הממ"מ נכתב: "עד מועד סיום כתיבת מסמך זה לא נתקבלה תשובת ספקית האינטרנט בזק בינלאומי, ותשובתה של חברת וואלה תקשורת", שזה מעניין, כי: 
• לבזק בינלאומי יש מדיניות שאנשים עלולים להרים גבה לגביה אם ידעו אותה (הם מוסרים סיסמה בלי לבקש תעודת פטירה ומסתפקים במס' ת.ז. ובארבע ספרות אחרונות של אמצעי תשלום), אולי בגלל זה הם נמנעו מתגובה. בכל מקרה, אני כן קיבלתי תשובה (בעל פה) ב-2012 מהדר פליישר, אחראית פניות הציבור בבזק בינלאומי.
• לוואלה יש מדיניות סדורה וברורה בנושא. הם הדהימו אותי ב-2012 עם עד כמה שהם היו ערוכים וסדורים לנושא. הם אמנם לא מפרסמים את המדיניות הזו בשום מקום, אבל היא קיימת, וקיבלתי לגביה תשובה רשמית מניר-בלי-שם-משפחה, מנהל מחלקת התמיכה הטכנית של וואלה (להלן צילומי מסך של התכתובת איתו). 

• במסמך של הממ"מ נכתב שהתשובה של נטוויז'ן וסלקום היתה: "לדברי נציג החברות סלקום ונטוויז'ן, מדיניות החברה היא כי לשארים אין גישה למידע של לקוחות במקרים של מוות או פגיעה קשה וזאת בשל השמירה על פרטיות הנפטר ו/או הנפגע". אני קיבלתי תשובה שונה ב-2012, אבל אולי זה בגלל שהם שאלו את נטוויז'ן – סלקום, ואני שאלתי את נטוויז'ין – 013? התשובה שאני קיבלתי (בעל פה) מטניה-בלי-שם-משפחה-מצוות-עדי היתה: "כשפונים אלינו בנושא פטירת לקוח, יש להציג תעודת פטירה (המהווה אסמכתה לסיבה בעטיה אנחנו מוסרים פרטים לגורם שלישי), מספר תעודת זהות וארבע ספרות אחרונות של אמצעי התשלום (זיהוי טלפוני מלא ללקוח). לאחר שהתקבלו, נוכל למסור את הסיסמאות לכל שירותי 013 Netvision אליהם היה מנוי הלקוח, כולל דוא"ל וגיבוי ענן. צריך לקחת בחשבון שזה אפשרי רק בתנאי שהמנוי לא נותק על ידי הלקוח לפני מותו: אם הלקוח סגר את תיבת הדואר שלו, אין דרך לשחזר או למשוך את הנתונים: ברגע שהתיבה נסגרה, היא סגורה וזהו. אם בני המשפחה מעוניינים להמשיך ולהשאיר את תיבת הדוא"ל שלו פעילה, עליהם לבצע העברת בעלות על כתובת הדוא"ל: הכתובת נשארת ללא שינוי, אבל היא עוברת לבעלות בני המשפחה המעוניינים להמשיך ולתפעל אותה". כיוון שנטוויז'ן מפעילה מסלולים שונים ללקוחות פרטיים ועסקיים, שאלתי האם יש הבדל במדיניות במקרה של מות משתמש בין לקוח פרטי לעסקי, ותשובתה היתה: "במקרה של מנוי פרטי, יש לספק את הפרטים שציינתי. במקרה של מנוי עסקי, יוכל לקבל את הפרטים רק בעל העסק, או איש קשר מטעם העסק (שכבר רשום ומזוהה במערכת של נטוויז'ן). יש להציג תעודת פטירה, מספר ח.פ. או מספר ת.ז. (תלוי באופן בו העסק נרשם בנטוויז'ן כשהצטרף לשירות), וארבע ספרות אחרונות של אמצעי תשלום".  

• במסמך של הממ"מ נכתב שהתשובה של 012 סמייל היתה: "מסירת מידע פרטי של מנוי מותנית בהשלמת תהליך זיהוי שבמסגרתו מתבקש המנוי למסור פרטים אישיים שונים כדוגמת מס' ת.ז של המנוי ופרטי כרטיס האשראי שלו. זאת כדי למנוע מסירת מידע של המנוי לגורם בלתי מורשה. במקרה של פניית מקורב לנפטר המודיע לחברה על פטירת המנוי, על פי הנוהל, החברה מאפשרת ניתוק משירות הגישה לאינטרנט אותו רכש המנוי אשר בעקבותיו נמחקת תיבת הדוא"ל של המנוח". התשובה שאני קיבלתי ב-2012 ממירב-ללא-פרטים-מזהים-נוספים היתה שונה (צילומסך להלן): "ע"פ תשובת המחלקה המשפטית אין לאשר גישה למייל ללא צו בית משפט". 

עד כאן לגבי תשובות הספקיות.

נקודות נוספות הראויות לציון: 

• בפברואר 2013 נפגשתי עם רמו"ט, ובעקבות הפגישה שלי איתם נקבעה פגישה במשרד המשפטים באפריל 2013. הנציגה בדיון מטעם רמו"ט, עו"ד מריה ג'מאל, אמרה שהיא שומעת על הנושא לראשונה ואני "קפצתי ממקומי" ואמרתי שהייתי אצלם בפגישה עם עו"ד עמית אשכנזי וניר גרסון. חבל שהיא לא עודכנה בכך לפני שהגיעה לדיון.  

• באפריל 2013 הייתי כאמור בפגישה במשרד המשפטים, בייעוץ וחקיקה אזרחית. הם ביקשו שאשלח להם כמה חומרים בעקבות הפגישה, הכנתי בהתאם ושלחתי להם אותם שבוע לאחריה. מאז שלחתי להם עוד שישה מיילים עם חומרים מעניינים ורלוונטיים מהעולם (מיילים שפרושים על פני מאי 2013 עד אוגוסט 2014) ועד כה לא שמעתי מהם שוב. הנציגה מטעם משרד המשפטים בפגישה, עו"ד רעות אופק, אמרה שהייתי אצלם בפגישה באפריל – היא רק לא ציינה שמדובר באפריל 2013, מה שנתן את הרושם השגוי שמדובר באפריל 2014, מה ששוב "הקפיץ אותי" ממקומי.
  מעבר לכך, היא בעיקר אמרה ש"הם מבינים שזה נושא חשוב אבל לא היו להם משאבים לקדם את זה עד עכשיו" (ציטוט מזיכרון בלבד, הפרוטוקול טרם פורסם), וזה גם משתקף בהודעה הרשמית של הועדה שיצאה לעיתונות. 

התייחסותי להצעת החוק:

רק בבוקר הדיון קיבלתי עותק מהצעת החוק של חברת הכנסת עדי קול בנושא. להלן התייחסותי אליה: 

הפיתרון המוצע אינו מספיק טוב, מספק או מלא: 

• הניסוח הנוכחי של חוק הירושה הוא: "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". הצעת החוק היא לשנות סעיף זה ל: "במות אדם עובר עזבונו, לרבות נכס דיגיטלי, ליורשיו".
  ניסוח זה אינו נכון בעיני כי לשון החוק כרגע אינה: "במות אדם עוברים נכסיו ליורשיו", אלא "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו", ולכן, אם כבר הולכים על תיקון סעיף זה, התיקון צריך להיעשות באותה רוח: "במות אדם עובר עזבונו, לרבות עזבונו הדיגיטלי, ליורשיו".
• חברת הכנסת קול גם הציעה שיתווסף סעיף הסבר שבו יהיה כתוב "נכס דיגיטלי- לרבות חשבונות דיגיטלים, דואר אלקטרוני, מדיה חברתית, בלוג וכן נכסים נוספים אותם יקבע השר" (הטעויות במקור).
  חוק הירושה כרגע אינו כולל רשימה של מה נחשב עיזבון ומה נכלל בעיזבון, ככל הנראה בכוונה, כדי לא לייצר "רשימה סגורה". ברוח החוק, מן הראוי לא לפרט מה נחשב עיזבון דיגיטלי ומה נכלל בו, כדי לא ליצור "רשימה סגורה", ולכתוב רק עיזבון דיגיטלי. אם כבר מחליטים מאיזושהי סיבה כן לפרט, אזי ניסוח החוק על ידי ה-ULC בארה"ב כבר פירט את זה מצוין ואפשר להעתיק משם, במקום להשתמש ברשימה חלקית וחסרה: 

(4) “Digital account” means an electronic system for creating, generating, sending, sharing, communicating, receiving, storing, displaying, or processing information which provides access to a digital asset which currently exist or may exist as technology develops or such comparable items as technology develops, stored on any type of digital device, regardless of the ownership of the digital device upon which the digital asset is stored, including but not in any way limited to, email accounts, social network accounts, social media accounts, file sharing accounts, health insurance accounts, health care accounts, financial management accounts, domain registration accounts, domain name service accounts, web hosting accounts, tax preparation service accounts, online store accounts and affiliate programs thereto, and other online accounts which currently exist or may exist as technology develops or such comparable items as technology develops.

(5) “Digital asset” means data, text, emails, documents, audio, video,  images, sounds, social media content, social networking content, codes, health care records, health insurance records, computer source codes, computer programs, software, software licenses, databases, or the like, including the usernames and passwords, created, generated, sent, communicated, shared, received, or stored by electronic means on a digital device. 

(6) “Digital device” means an electronic device that can create, generate, send, share, communicate, receive, store, display, or process information, and such electronic devices shall include, but not limited to, desktops, laptops, tablets, peripherals, servers, mobile telephones, smartphones, and any similar storage device which currently exists or may exist as technology develops or such comparable items as technology develops.

(7) “Electronic” means relating to technology having electrical, digital, magnetic, wireless, optical, electromagnetic, or similar capabilities.

• הצעת החוק הנוכחית אינה כוללת תיקון לסעיף 8 לחוק הירושה, שזה הסעיף שלא מאפשר לנהל באופן דיגיטלי את העיזבון הדיגיטלי.
  כפי שאני חוזרת ואומרת וכפי שאמרתי גם בדיון, הצעת חוק שלא נותנת פיתרון גם לזה, לא באמת פותרת את הבעיה.  

התייחסותי לידיעה שהתפרסמה בידיעות אחרונות: 

חברת הכנסת קול העבירה ידיעה לעיתונות שהתפרסמה במוסף ממון של ידיעות אחרונות בבוקר הדיון ובו הכריזה על הצעת החוק.
לצערי: 

• ידיעות אחרונות השתמשו לגרפיקה בגודל כרבע עמוד בנתונים מתוך הסקר שערכתי - אך לא נתנו לבלוג קרדיט. 
  הסקר נערך על ידי הבלוג "אבק דיגיטלי" וביוזמתו, בשיתוף פעולה עם הבלוגים "חדר 404" – עידו קינן וג'וני זילבר ו- "מדע אחר" – ד"ר רועי צזנה. תוצאות הסקר עובדו על ידי הבלוג "אבק דיגיטלי" ומוצגות בו באופן בלעדי.
  את התוצאות המלאות של הסקר כולו, שערכתי ב-2013, ניתן לראות כאן. 

• הכותרת של הידיעה בעיתון התמקדה בפייסבוק, בעוד אני אומרת שאין לי יומרות או אשליות לגבי האתרים, הספקיות והפלטפורמות הבינלאומיות שבשירותיהם עושים שימוש גם ישראלים, ואני קוראת לשינוי בכל הנוגע לאתרים, הספקיות והפלטפורמות הישראליות.
• כתוצאה מכותרת זו, כשחברת הכנסת קול פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה את הידיעה מהעיתון, רוב התגובות היו לועגות והתמקדו אף הן בפייסבוק בלבד.
  השתדלתי לא להצטער / להתייאש יתר על המידה כשקראתי את התגובות של אנשים בורים ש - לשמחתם - אין להם מושג במה מדובר, והשתדלתי לענות להם כמיטב יכולתי, ולהראות להם את התמונה הרחבה יותר.
  הגבתי לא/נשים ששיתפו את התמונה, ובין השאר למישהי שאין לי מושג מי היא, כי הגעתי לפרופיל שלה לראשונה השבוע כתוצאה מהשיתוף שלה של התמונה שעדי קול העלתה. כתבתי לה בנימוס, כמו שכתבתי לכל מי שיכולתי להגיב על השיתוף שלו/ה, שאולי אם היא תקרא את מה שאמרתי בדיון היא תבין יותר במה מדובר, ובתגובה, היא קראה לי "לוביסטית". אני מודה שבהתחלה נעלבתי, אבל אחר כך זה שעשע אותי קלות: לוביסטית של מי או של מה, בדיוק?
  כשנכנסתי לפרופיל שלה שוב כדי לצלם את הצילומסך הזה, גיליתי שהיא הקדישה לי פוסט שלם (שמאז מחקה אותו), שבו כינתה אותי "לוביסטית וטוקבקיסטית בתשלום".
  בדרך כלל מקובל להאמין שבגן עדן אין wifi, אז אמשיך באותו קו מחשבה ואניח שגם אין שם PayPal. אני אומרת כל הזמן שזכותו של טל עומדת לי בכל מה שאני עושה מאז מותו, אבל אני מודה שזה לא כולל העברות בנקאיות מהעננים.

צילומסך של הפוסט, שבינתיים נמחק, בעקבות תגובות שלי אליה שם

(כתבתי לה שאין צורך להסתיר את השם שלי, לי אין במה להתבייש)

אם נניח לרגע את האנקדוטה הזו ואת שאר התגובות הלא ענייניות בצד, אני רוצה לקוות שבטווח הרחוק:  

גם הציבור הרחב יצליח להתעלות מעל לניסוח החסר והבעייתי של הידיעה בעיתון ולהבין את חשיבות הנושא, גם המחוקקים יוציאו תחת ידיהם הצעת חוק שתיתן מענה מקיף, שלם ואמיתי לבעיה הזו, וגם שהצעת החוק הזו תאושר ותיכנס לתוקף בהקדם. 


------------------------------------------------------------------------------------------------------------

פוסט זה פורסם גם ב'קפטן אינטרנט' בהארץ: כמה הערות על הדיון בכנסת על המוות הדיגיטלי.