כל החומרים בבלוג עומדים לרשותך בחינם. הם מסודרים לפי נושאים בתפריט מימין, כדאי לגלול מלמעלה למטה על מנת לראות את כל האפשרויות

יום חמישי, 8 במאי 2014

סיפורים אישיים

הדרך הטובה ביותר להבהיר עד כמה מוות דיגיטלי רלוונטי לכולנו היא דרך סיפורים אישיים, שארכז כאן ואמשיך לעדכן. מוזמנים לשלוח אלי סיפורים נוספים שנתקלתם בהם, בארץ ובחו"ל, למייל: death.in.digital.era@gmail.com או דרך דף הפייסבוק של הבלוג. 

2024

  • ינואר: בגלל פרויקט מחיקת החשבונות הלא-פעילים של גוגל שנכנס לתוקף בדצמבר 23', קרוליין מונרו, שנעולה מחוץ לתמונות ירח הדבש של עצמה במהלכו בעלה מייקל נהרג, חוששת שמא הן יימחקו. כתבתי על זה פוסט

  • ינואר: שנתיים לאחר מותו של מת'יו סמית', מתפרסמת כתבה על כך שאלמנתו, היילי סמית'עדיין מתמודדת (או ליתר דיוק, מתקשה להתמודד) עם העיזבון הדיגיטלי שלו. 

2017




  • מרץ: לאחר שטל אפרים בן ה-23 נהרג בינואר 2017, אמו, זיוה אפרים, פרסמה בפייסבוק פוסט ובו לינק לעצומה: הפרופיל של בנה הונצח והיא מקווה לגרום לפייסבוק לשנות את הפרופיל בחזרה, או לאפשר לה לקבל עותק מתכולתו, באמצעות הפעלת לחץ וירטואלי על פייסבוק. 

2016


  • אפריל: אור אלבז בת ה-17 נהרגה בתאונת אוטובוס במנהרות הכרמל. הוריה, סלין ויוסי, פונים לציבור בפנייה קורעת לב בבקשה להשבת מכשיר הטלפון שהיה עליה בעת מותה: "אנא אנא מכם, זה הדבר היחיד, זו המזכרת היחידה שנשארה לנו. אנא מכם, תחזירו לנו, אנחנו מוכנים לשלם תמורת זה".
    המכשיר נמצא והושב.
    דוגמה לחשיבות הרבה שיש למכשירים הדיגיטליים ולתכולתם הנשארים אחרינו כיום עבור אוהבינו. 

  • פברואר: ב-BBC מתפרסמת כתבה על שרון דאפילד מנוטינגהאם, אנגליה, אמה של איימי שמתה בגיל 23. לבה של האם נשבר כשפייסבוק הנציחה את הפרופיל של בתה בלי הסכמתה והיא נותרה נעולה מחוצה לו, ואיימי נעלמה מרשימת חברי הפייסבוק שלה. 


  • ינואר: לאחר שבעלה, דייויד בוש, נפטר, פגי בוש בת ה-72 זעמה על כך שכאלמנתו יש לה זכויות להכל - חוץ מאשר ל-Apple ID שיאפשר לה להמשיך ולהשתמש ב-iPad בו השתמשו שניהם כשבעלה עוד היה בחיים. 

2015

  • יולי: קיבלתי הודעת ווטסאפ על אדם שמתאושש מניתוח קשה ולא זוכר את הסיסמאות של עצמו. אם רק היתה יותר מודעוּת לנושא, גם לפני כניסה לניתוח היינו מוודאים שבמקרה חירום יהיה מי שיוכל להיכנס לחשבונות שלנו. ולפעמים זה יהיה אנחנו עצמנו. 
  • יוני: עידן שחם פרסם בפייסבוק בקשה לעזרה באיתור טלפון נייד שנגנב. הטלפון שייך להודיה, חברה טובה של בר שביט שנהרג ב-2/3/15 במכמורת. על המכשיר היו "תמונות, שיחות, זכרונות, הקלטות... את הזיכרונות אי אפשר לשחזר... זה הזיכרון היחיד".
    אמנם מדובר בגניבה ולא בחוסר אפשרות לגישה, אבל מבחינת החוויה של המתמודדים עם אובדן של אדם אהוב, התחושה היא אותה תחושה. 

  • אפריל: אור אסרף בן ה-22 נהרג ברעידת אדמה בנפאל. בתום חיפושים מתגלה גופתו בחודש מאי ואיתה מכשיר הסמארטפון שלו.
    כחצי שעה לפני מותו הקליט אור שלוש הודעות ווטסאפ קוליות שתכנן (ככל הנראה) שיישלחו כשיגיע אל הויי פיי שבגסט האוס, במרחק שלוש שעות ממקום הימצאו בעת ההקלטה. ההודעות יועדו אל ידידתו עדי גיל.
    אביו, פטריק, פתח את המכשיר בתום השבעה, הטלפון התחבר אוטומטית לויי פיי שבבית, כל חבריו של אור ראו ש"הוא" אונליין - ועדי קיבלה פתאום שלוש הודעות חדשות בקולו של אור.
    דוגמה להתמודדות המורכבת שמביא איתו מוות בעידן המודרני הנוכחי, ולחשיבות הרבה בכך שילוו את המשפחות האבלות אנשי מקצוע בעלי מוּדעות דיגיטלית גבוהה והכשרה דיגיטלית רלוונטית.

    תודה רבה לנוי פרי (אחותו של טל יפרח), אלה אסרף (אחותו של אור) ופטריק אסרף (אביו של אור) על הבאת הדברים לידיעתי ועל השיתוף. 

2014

  • אוקטובר: שרית וענונו, אמו של בן וענונו שנהרג ב"צוק איתן", פנתה לפייסבוק בבקשה לקבל את הסיסמה של בן על מנת שתוכל להמשיך ולהיכנס לפרופיל שלו. 

 
  • ספטמבר: הוריו של ג'ייק אנדרסון בן ה-19 שמת בדצמבר 2013 כשקפא למוות על גדת נהר בנסיבות בלי ברורות, החלו באיסוף חתימות בעצומה הקוראת למינסוטה (בה הם גרים) לשנות את החקיקה שלה. לאחר מותו, הם לא הצליחו להיכנס או לקבל גישה לעיזבון ולמורשת הדיגיטליים של בנם, שקיוון שישפכו אור על נסיבות מותו.
    דוגמה לכאב ולקושי שחווים הורים כשהם מתמודדים עם ההיבטים הדיגיטליים של מוות: "אף אחד לא צריך להתמודד עם המכשולים שאנחנו התמודדנו איתם" אמרה אמו, כריסטי
  • אוגוסט: הטלפון של מרים ספראי נגנב. היו בו תמונות וסרטונים של בנה מולי שנפטר שלושה שבועות קודם לכן, בגיל חמש, וכפי שהיא מציינת: "היו בו זכרונות שאין להם תחליף". 
    דוגמה לחשיבות הרבה שיש למכשירים ולתכולתם הדיגיטלית לאחר מוות של אדם אהוב, במיוחד כשאין להם גיבוי. 
צילומסך מתוך פייסבוק
  • אוגוסט: מחפשים איך לפרוץ לסלולרי של חייל שנהרג במבצע 'צוק איתן', מבלי שתכולתו תיפגע.
    דוגמה לחשיבות הרבה שיש למכשירים הדיגיטליים שנשאיר אחרינו ולתכולתם עבור אוהבינו.  
צילומסך: קבוצה בפייסבוק
  • אוגוסט: שון מונדשיין נהרג בצוק איתן, ומשאיר אחריו פתקים אישיים במכשיר הטלפון שלו.
    דוגמה לערך העצום שיש לתכנים הדיגיטליים שמתים משאירים אחריהם.  

פורסם ב"7 ימים". תודה לשמוליק לוטטי על הסריקה. 
  • יולי: לילך, אחותו של החייל ליעד לביא שנהרג במבצע 'צוק איתן', משתפת וידאו שבני המשפחה ראו לאחר מותו. 
    דוגמה לחשיבות שיש למכשירים הדיגיטליים שנשאיר אחרינו ולתכולתם עבור אוהבינו: היא משתמשת במילה "אוצר". 
אני לא מרגישה בנוח לצרף לינק לוידאו עצמו, אז אני רק מביאה כאן את צילום המסך,
שלילך פרסמה באופן פומבי בפייסבוק שלה. 
  • אפריל: לאחר שסופרת רבי המכר הבינלאומית מרשה מהראן נמצאה מתה, אביה נאלץ להילחם בגוגל כדי לקבל גישה לכתבי היד שלה, שאוחסנו בענן.

  • מרץ: אפל מסרבת לתת לג'וש ופטריק, שני בניה של אנתיאה גרנט, שנפטרה מסרטן, את סיסמת האייפד שלה. דוגמה לפער בין מה שבני משפחה אבלים מצפים שיקרה לאחר מות יקירם ובין מדיניות החברות בפועל בנושא. 

  • פברואר: ג'ון ברלין פונה לפייסבוק בסרטון מרגש שהופך לויראלי, ובו הוא מבקש שיאפשרו לו לצפות בסרטון ה-Look Back של בנו המנוח, ג'סי. פייסבוק נענתה לקריאה ובהמשך גם שינתה את המדיניות שלה לגבי סרטוני Look Back לנפטרים. דוגמה לעד כמה מה שנשאיר אחרינו ברשת משמעותי עבור אוהבינו. 


לתשומת לבכם: אם תפנו לפייסבוק בבקשה לצפייה בסרטון ה Look Back של יקירכם/יקירתכם שנפטרו, קחו בחשבון שכתוצאה מכך הפרופיל שלו או שלה יהפוך לפרופיל הנצחה. דמיאן מק'קליג, קולגה אירי שלי, מתייחס לכך כאל "מלכודת" שפייסבוק מציבה, וכדאי להבין את ההשלכות של פרופיל הנצחה לפני שמחליטים על צעד כזה.  
  • ינואר: אילנה כהן, אמה של נוי, מעדכנת שהצליחה להיכנס לפייסבוק של נוי לאחר מותה.דוגמה לעד כמה המורשת הדיגיטלית של המתים יקרה לאוהביהם: היא משתמשת במילים "שמחה" ו"אושר".  
  • ינואר: חשבון הטוויטר של אמנדה שנפטרה באפריל 2013 עלה לתודעת הציבור בזכות סרטון וידאו שנוצר מהציוצים שלה. דוגמה לעד כמה טביעות הרגליים הדיגיטליות שנשארות אחרינו יכולות להיות משמעותיות, גם עבור זרים.
    עדכון ספטמבר 2014: ייתכן שאמנדה לא באמת היתה קיימת :\.
    עדכון נוסף: הוידאו כבר לא זמין ברשת. מעלה אותו מהארכיון שלי: 


2013

  • דצמבר: עובדת סוציאלית שולחת לי מייל ובו בקשת עזרה לאחר שפרופיל פייסבוק של אדם שנרצח נעלם. דוגמה לכך שיש צורך בהכשרת אנשי מקצוע גם בהיבטים הדיגיטליים הנלווים למותו של אדם כיום, והעלאת המודעוּת שלהם לנושא. 

  • נובמבר: אח של מכר ותיק נפטר והוא שולח לי את ההודעה הבאה. דוגמה לקשיים שאנחנו מתמודדים איתם כיום, הנלווים למוות בעידן המודרני הנוכחי, שלא היינו צריכים להתמודד איתם בעבר. 

  • ספטמבר: רוני להב פרסמה בפייסבוק בקשה לעזרה באיתור האייפד שנגנב מביתה ובו סרטים של בעלה המנוח עם ילדיהם. דוגמה לחשיבות של התכנים הדיגיטליים שנשאיר אחרינו עבור אוהבינו. 

  • אוגוסט: עמרי ווייל פרסם בפייסבוק צילומסך של פרופיל פייסבוק ובו אחיותיה ואמה של שגית אביטל שנפטרה מבקשים מחברי הפייסבוק שלה להספיק לברך אותה לרגל יום הולדתה לאחר מותה, כי זה רק מוסיף כאב על כאבם.
    הפרופיל של שגית נסגר מאז. 
    דוגמה לקושי שחווים חברים ובני משפחה לאחר מות יקירם או יקירתם עקב הנוכחות שלהם שעדיין קיימת ברשת. 

  • יולי: צח כהן, אחיה של נוי שנפטרה בפתאומיות, העלה בפייסבוק בקשה לאיתור הטלפון הנייד של אחותו, שנעלם בשבעה. לאחר מכן הסתבר שהטלפון נגנב וכל תכולתו נמחקה. דוגמה לכאב שחווה משפחה כשאין לה גישה לתמונות האחרונות של יקיריהם לאחר מותם: הוא משתמש בביטוי "לחבק את מה שעוד נשאר ממנה".  

  • אפריל: הילה גרין התראיינה לתוכנית 'המגזין' של אשרת קוטלר בערוץ 10 וסיפרה על חוויותיה כשפרופיל הפייסבוק של בעלה, אלן, נעלם לאחר מותו.
    דוגמה לכאב הנלווה להחלטות החד צדדיות של אתרים ופלטפורמות בהם אצורים זכרונות לאחר מותם של אנשים אהובים.  

  • פברואר: מת'יו בילנד נפטר בבית החולים כשהוא מוקף בבני משפחתו האוהבת. הם ידעו שהוא חולה ונוטה למות וטיפלו בהכל - הם רק לא טיפלו בעיזבון הדיגיטלי שלו, כי הם פשוט לא חשבו על זה. אשתו, אשלי, התראיינה לכתבת טלוויזיה בארה"ב.
    דוגמה לפער בין ציפיות המשפחה לבין מדיניות ספקיות האינטרנט בפועל, ודוגמה לחשיבות המורשת הדיגיטלית של הנפטר/ת עבור אוהביו/ה.  

  • פברואר: הוריו של אריק ראש בן ה-15 שהתאבד ב-2011 ולא השאיר מכתב, ריקי ודיאן, פונים לפייסבוק ולגוגל בבקשת גישה לחשבונותיו ונענים בשלילה - על אף שהוא קטין. ההורים מתחילים במהלך שמביא לשינוי בחקיקה בוירג'יניה לגבי גישה למורשת הדיגיטלית של קטין.
    דוגמה לחשיבות המורשת הדיגיטלית של הנפטר/ת לקרוביו. 

2012


  • יוני: הוריו של בנג'מין (בן) סטאסן בן ה-21 שהתאבד ב-2010 ולא השאיר מכתב, הלן וג'ייפונים לפייסבוק ולגוגל בבקשת גישה לחשבונותיו - ונענים בשלילה. דוגמה לקשיים שמתעוררים ולמורכבות של הנושא: אפשר להבין את ההורים שרוצים גישה למה שהשאיר אחריו, ואפשר להבין את הספקיות שחושבות שמתפקידן לשמור על פרטיותו בחייו ובמותו. מבחינת ההורים, אם היה משאיר יומן במגירה, הם לא היו זקוקים לאישור של אף גורם חיצוני כדי לפתוח אותה. 
  • אפריל: לואיז פאלמר, אם, משתפת בכאב שלה כשפייסבוק הפכה את הפרופיל של בתה בת ה-19 בקי לפרופיל הנצחה והיא ננעלה מחוצה לו - למרות שבתה, שמתה ב-2010 מגידול במוחה, נתנה לה את הסיסמה והרשאה להמשיך ולהשתמש בו כדי להיות בקשר עם חבריה - כתבת וידאו ב-BBCכתבה ב-mail online

  • מרץ: readwrite פרסמו כתבה ובה סיפורו של מנהל קהילות ב-www.tribe.net שקיבל בקשות סותרות מאחותו ומבתו של חבר קהילה מקוונת שנפטר, לגבי החשבון שלו. דוגמה לקשיים ולהתלבטויות שמתעוררים כשהנפטר/ת לא משאירים הנחיות לגבי העיזבון הדיגיטלי / התכנים הדיגיטיליים / המורשת הדיגיטלית שלהם. 

  • פברואר: מייגן בורן מקבלת סמס ממנו נודע לה שבעלה, ג'וש, חייל בצבא ארה"ב, נהרג באפגניסטן. דוגמה למהירות בה מידע עובר בעידן הדיגיטלי, לאחריות שכל אחד/ת צריך לשאת בה בנוגע לפרסומים לאחר המוות ולצורך במוּדעות ואתיקה.
    לקריאה נוספת: פוסטים שפרסמתי בעקבות מציאת גופות שלושת הנערים ובעקבות מות 13 החיילים ביולי 2014. 

  • מעבדת שחזור מקצועית מצליחה לשחזר חלק מהתמונות שהיו על מכשיר הטלפון של איילה יפרח שנספתה באסון הכרמל. קבלת התמונות היתה מרגשת מאד עבור אמה. לקריאה נוספת לחצו כאן.
    דוגמה לחשיבות העצומה שיש לזכרונות האצורים באופן דיגיטלי - במיוחד כשהם האחרונים שנשארו אחר מותו של אדם אהוב. 

2011

  • אוקטובר: ה-DJ דני בר מת על העמדה במהלך תקלוט. עד היום (2014) לינקדאין עדיין מציעה אותו כחיבור פוטנציאלי לרשת המקצועית של מוסיקאים. דוגמה להתמודדות עם חיים ברשת אחרי המוות. 

  • אפריל: אחי, טל שביט, נהרג מפגיעת מכונית במרץ. באפריל חשבון המייל שלו ביאהו נפרץ והופץ משם ספאם, וכך החל המסע שלי אל עולמות המוות הדיגיטלי. דוגמה לקשיים שמוות בעידן המודרני מביא איתו - התמודדויות שבעבר קרוביהם של המתים לא נדרשו אליהן. 
  • מרץ: סרן ניר לקריף נהרג בהתרסקות מסוק ביולי 2010. במרץ 2011 מעבדה מקצועית הצליחה לשחזר את רוב התמונות שהיו על כרטיס הזיכרון שהיה במצלמה שהתרסקה איתו. כתבה מרגשת בחדשות ערוץ 2.
    דוגמה לחשיבות העצומה שיש לתמונות האחרונות עבור אוהביו.
    קריאה נוספת: ראיון עם מנהל מעבדת השחזור בפוסט ומה אנחנו נשאיר אחרינו?

2010 

2009

  • מרץ: מעבדת שיחזור מקצועית מצליחה לשחזר חלק מדיסק קשיח שנפגע מיריות בפיגוע בבית חב"ד בהודו. לתכולה שלו יש ערך עצום עבור הוריהם וילדם של בני הזוג הולצברג שנהרגו בפיגוע. לקריאה נוספת לחצו כאן.
    דוגמה לערך הרב - ולעיתים בלתי ניתן להחלפה - של מורשת דיגיטלית לאחר מוות. 
כתבה על השחזור בחדשות ערוץ 2

2005

  • ינואר: המחשב של חיים אברהם נגנב, ובו תמונות וזכרונות שאין להם תחליף של בנו המת, החייל בני אברהם.
    דוגמה לכאב הרב שעלול להיגרם לאוהביהם כשאין להם את המורשת הדיגיטלית של המתים. 
צילומסך מתוך כתבה ב-ynet
  • אחרי מותו של לורן וויליאמס בן ה-22, הוריו, קארן ודייוידתובעים את פייסבוק על מנת לקבל גישה לחשבון שלו. זו התביעה הראשונה נגד פייסבוק, למיטב ידיעתי. אמו פועלת עד היום כדי שבני משפחות אחרים לא יאבדו תמונות של יקיריהם, כפי שקרה לה - פייסבוק הסירו את החשבון של בנה וכל התמונות שהיו בו אבדו עבור משפחתו - אבל בינתיים שינוי החקיקה שיזמה באורגון לא צלח.
    דוגמה לפער בין רצון המשפחה לבין מדיניות ספקיות האינטרנט, ודוגמה לחשיבות המורשת הדיגיטלית של הנפטר/ת עבור אוהביו/ה. 

2004 

  • דצמבר: לאחר מותו של החייל ג'סטין אלסוורת' בעירק, בני משפחתו פונים ליאהו בבקשת גישה לחשבון המייל שלו, ונענים בסירוב. זה היה המקרה הראשון של התמודדות עם מוות דיגיטלי שהגיע לתקשורת, והוא עורר סערה תקשורתית וציבורית.
    דוגמה לפער בין רצון המשפחה לבין מדיניות ספקיות האינטרנט, ודוגמה לחשיבות המורשת הדיגיטלית של הנפטר/ת עבור אוהביו/ה. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

//