הצד המכוער של מוות בעידן הדיגיטלי

הזווית הראשונה, והקלה יותר, של הצד המכוער של המוות היא "Ghosting" - גניבת זהויות לאחר המוות. כתבה שהוקדשה לכך התפרסמה ב-2012, ותודה לקליה המלין ששלחה לי את הלינק: 

נתונים המתפרסמים בהספדים משמשים לא רק את מוקיריו ומכריו של הנפטר לקבלת מידע עליו, אלא גם את מי שמתעתד לגנוב את זהותו או דמותו. ההספדים ושאר הפרסומים הפומביים מיידעים בנדיבות את הגנבים גם לגבי מועדי הלוויה, השבעה וכו' - מועדים שבהם הבתים יהיו ריקים מאנשים ויאפשרו גניבה של חפצים פיזיים, שיספקו מידע נוסף ויסייעו לאחר מכן באימות הזהות הגנובה. במקרים מסויימים לא ייגנבו חפצים בעלי ערך כספי אלא רק חפצים בעלי ערך זיהויי, כמו תעודת לידה, תעודת זהות ורישיון נהיגה. (גם בישראל שימשה לוויה בעלת פרופיל ציבורי גבוה כמקור מידע, והדירה של בתו של יצחק שמיר נפרצה בעת הלוויתו, אם כי במקרה זה מדובר בגניבה למטרות כספיות בלבד, למיטב ידיעתי). 

מקרה אחד של גניבת זהות לאחר מוות שהגיע לתקשורת ב-2012 הוא של מהגר בלתי חוקי שעבד במשך 20 שנה כמאבטח בכיר בשדה תעופה בניו-ג'רזי, ארה"ב - תחת זהות שאימץ של אדם שנרצח ב-1992. הוא עבר את בדיקות הכניסה לתפקיד כיוון שהיו בידיו כל המסמכים הנדרשים, כולל תעודת הלידה ותעודת הזהות של הנרצח. 

מקרה נוסף, שהתפרסם ב-2011, הוא של בולגרי שהשתמש במשך 15 שנים בשמו ובתאריך לידתו של פעוט אמריקאי שנחטף ונרצח כשהיה בן שלוש, ב-1982. הוא התגלה בבדיקה שגרתית שמתבצעת בארה"ב ונקראת "Operation Death Match" - הרצה של נתוני דרכונים מול נתוני שמות ופרטי נפטרים. כך נתפסו גנבי זהויות של לפחות 150 נפטרים נוספים, ביניהם אנגלי בן 41 שאימץ זהות של אמריקאי שנפטר ב-1994. 

כדי להימנע מ"רוחות רפאים אנושיות" להופיע תחת שמות יקיריכם שנפטרו, ממליצים בכתבה, בכתבה ובפוסט להמעיט בכמות המידע שמתפרסם על הנפטר/ת ברשת, וליידע את כל הרשויות והגורמים הרלוונטיים, כולל חברות כרטיסי אשראי, בנקים ורשויות עירוניות וממשלתיות, בדבר המוות. 

הזווית השנייה, והקשה יותר, של הצד המכוער של מוות בעידן הדיגיטלי, היא Death Trolling  - "בריונות מוות" - תופעה שמופיעה במקום השביעי ברשימת עשרת הקהילות המטרידות ביותר שאנחנו עלולים להיתקל בהן ברחבי הרשת, שהתפרסמה באוגוסט 2012 באתר האמריקאי The Next Web (ותודה לאילת יגיל ששלחה לי את הלינק).

לשמחתי לא נתקלתי בתופעה המבחילה והמכוערת הזו באופן אישי, אבל מסתבר שדפי ואתרי הנצחה וזיכרון הופכים מטרה להרס ולבריונות שרק מוסיפה צער על צער וכאב על כאב - כמו במקרה בו אתר הנצחה לבת 17 שהתאבדה בארה"ב הושחת. 

אכזריות ורוע רבים אף יותר הפגין שון דאפי האנגלי, "טרול מוות" שחיפש אתרי הנצחה של ילדים על מנת להשחית אותם. הוא יצר דברים איומים כמו סרטון שהעלה ליוטיוב ובו שתל את פניה של בת 15, שהתאבדה על פסי רכבת, על רכבת נוסעת, לצלילי סדרת הילדים המצוירת הפופולרית "תומס הקטר". במקרה מזעזע אחר הוא כתב לאם שבתה בת ה-14 נפטרה מהתקף אפילפסיה: "אמא, תעזרי לי, חם כאן בגיהנום". אני מודה שקשה לי להעלות את הזוועות האלו על הכתב. שון נעצר ונכלא ל-18 שבועות - מעט מדי, לטעמי. גם נאסר עליו להשתמש ברשתות חברתיות למשך חמש שנים - אני תוהה איך האיסור הזה נאכף. 

אזכור קודם לתופעה הנוראית מופיע במהדורת חדשות של NBC בארה"ב ממרץ 2010 (ותודה לד"ר כרמל ויסמן ששלחה לי את הלינק). הם מתייחסים לאותו המקרה של בת ה-17 מארה"ב, עם ציטוטים קשים לצפייה: היא התאבדה בתלייה, ואכזריות נוראה הופגנה כלפי בני משפחתה כשהוצפו באימג'ים של חבלים ובהערות כתובות שכללו את המילה "תלייה" - אבל גם בדברים גרועים יותר, שנחסכו בכתבה הזו מהצופים: 

הכתבה מדברת גם על מקרה מזעזע נוסף, מוקדם יותר, מ-2006, ומפורסם יותר, שבעטיו בת 18, שנהרגה בארה"ב בהתנגשות כשאיבדה שליטה על הרכב בו נהגה, "זכתה" לערך בויקיפדיה משל עצמה. תמונות שצולמו במקום מותה על ידי שוטרי תנועה, הודלפו, ולא רק שהן פורסמו ברשת, אלא גם בהפגנת רשעות יוצאת דופן, נשלחו כקבצים מצורפים במייל לבני משפחתה, תחת כותרות תמימות כביכול. הופגנה כלפיהם כזו בריונות ברשת שבני המשפחה הפסיקו להשתמש באינטרנט באופן גורף, הוציאו את בתם השנייה, אחותה של הנפטרת, ממערכת החינוך והעבירו אותה לחינוך ביתי. גם כאן, התמונות הן תחת הקטגוריה של מה שאי אפשר להראות בטלוויזיה - אבל מסתבר שאפשר, לצערנו, להראות באינטרנט.