בנוגע לנושא הנבצרות: כתבתם בנוסח המוצע לדיון היום בהערה ב.: "מוצע להוריד את התוספת של "נבצרות" – במצב כזה, יהיה צורך בפניה לבית המשפט לברר את סוגית הנבצרות, ולכן אין בתוספת כדי להשיג את תכלית החוק כרגע – לעודד פתרונות פשוטים ויעילים שאינם דורשים פנייה לערכאות”.
ברצוני להסב את תשומת-לבכם לנושא מעבר חשבון דיגיטלי ממצב פעיל למצב בלתי-פעיל: אם החוק המוצע יתעלם מהתקופה בה נבצר מאדם להיכנס לחשבונותיו הדיגיטליים, אנחנו עלולים להגיע למצב בו עד מותו, כל חשבונותיו כבר ייכנסו למצב בלתי-פעיל וכתוצאה מכך ייחסמו ו/או יימחקו. להלן דוגמאות לתקופה זו בחברות שונות:
הראשון, "מורן תסדר" ואני כותבות ביחד (בהתנדבות) מדריך למשפחות שכולות שיתמקד בהיבטים הפיננסיים הנלווים למוות בישראל כיום ויעמוד לרשותן, כמובן, ללא תשלום.
מורן ואני תוייגנו שתינו על פוסט בנושא שפורסם בקבוצת הפייסבוק "נינג'ה פיננסית", ובעקבותיו מורן פנתה אלי והציעה שנכתוב ביחד את המדריך (תודה מורן!).
קוראי דף הפייסבוק של הבלוג פגשו את הפוסט הזה שכתבתי בפבר' 24':
1. "שירות תוכן דיגיטלי" – שירות מקוון שנועד או שמשמש בעיקרו לשיתוף, להפצה, לשמירה או לאחסון של תוכן אישי;
"תוכן אישי" – תוכן שמשתמש בשירות יצר, ערך או שמר ונמצא בחשבונו.
קביעת מדיניות ומתן גישה לתוכן אישי לאחר פטירתו של אדם:
2 א. ספק הנותן או מציע שירות תוכן דיגיטלי יקבע ויפרסם כללים לעניין אופן הטיפול בתוכן אישי ואפשרות הגישה אליו לאחר פטירת משתמש בשירות או אם נבצר ממשתמש בשירות לגשת לתוכן האישי שלו; הכללים יפורסמו באופן בהיר ונגיש ובשפה שבה ניתן השירות.
2. ב. 1. בכללים כאמור בסעיף קטן א' יקבע ספק השירות הוראות שיאפשרו למשתמש להחליט כי לאחר פטירתו, או אם נבצר ממנו לגשת לתוכן האישי שלו, אדם אחר יהיה רשאי לקבל גישה לתוכן האישי שלו הנמצא ברשות הספק, כולו או חלקו, או להחליט כי לא תינתן גישה לתוכן האישי שלו לאדם אחר, ורשאי הספק לקבוע כי לחלק מהתוכן כאמור לא תינתן גישה.
2. ב. 2. החובה לקבוע הוראות כאמור בפסקה 1 לא תחול על שירות לתקשורת בין-אישית
2 ג. ספק שירות ישוב ויידע את המשתמש בדבר הכללים שקבע לפי סעיף זה ועל בחירתו של המשתמש לפי סעיף קטן ב' מזמן לזמן.
2 ד. הוראות חוק זה יחולו על ספק שירות בישראל או מחוצה לה כשהוא נותן או מציע שירות תוכן דיגיטלי, אם הוא מכוון את פעילותו למשתמשים בישראל; לעניין זה, יראו ספק שירות כמי שמכוון את פעילותו למשתמשים בישראל בין השאר אם הוא פונה ללקוחות בשפה העברית, מציע את שירותיו במטבע ישראלי או פועל לשם פרסום, שיווק או קידום שירותיו בישראל, לרבות באמצעות אחר.
שאר הסעיפים / תתי הסעיפים פחות מעניינים ולכן איני מצטטת אותם פה כרגע.
אני עוד מפחדת לקוות, כי בפעמיים הקודמות (2014, 2017) לא יצא מזה שום דבר - אולי, אולי, הפעם זה יקרה.
דבר אחד שלא ידעתי לומר ב-2017 וכן ידעתי לומר ב-2024, ואני גאה בכך שהתווסף לנוסח הצעת החוק, הוא נושא הנבצרות: לאחר שמשפחתי חוותה על בשרה, לצערנו העצום, את מחלת הדמנציה של אבא שלי, אנחנו יודעים שאדם לא צריך למות כדי לא להיות מסוגל להיכנס לחשבונות הדיגיטליים של עצמו.
ב-21/5/24 התקיימה בכנסת ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט בנושא הצעת חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם.
זהו הנוסח שהוצע לדיון:
להלן הדברים שנשאתי במהלך הישיבה:
שמי ורד שביט. מאז שאחי, טל שביט, נהרג ב-2011 ולמשך שבע שנים פעלתי באופן עצמאי על מנת להעלות בארץ את המודעות לנושא מוות דיגיטלי. כתבתי בלוג בשם "אבק דיגיטלי", הרציתי, לימדתי, התראיינתי, חקרתי באופן עצמאי, העברתי הכשרות לאנשי מקצוע ופניתי לכל אדם, גורם וגוף בישראל שרק היו מוכנים להיפגש איתי ולשמוע על הנושא, בתקווה לחולל שינוי. טסתי לכנסים בינלאומיים שהוקדשו לנושאי מוות דיגיטלי, הרציתי והתראיינתי גם בחו"ל.
אני מעדכנת את הדף הזה בבלוג באופן שוטף לגבי אילו סוגי עזרה אני צריכה (זה משתנה).
לפעמים אני צריכה עזרה שכל אחד/ת עם זמן פנוי, סבלנות ורצון טוב יכול/ה להגיש - לפעמים יש צורך בא.נשים בעלי/ות כישורים / ניסיון ספציפיים.
אם יש בך את הנכונות לעזור, וכרגע אין ביכולתך לעזור עם אחת מהבקשות המפורטות בדף - מאד יכול להיות שבהמשך אצטרך עזרה שכן תוכל/י להגיש! אני גם מעלה בדף הפייסבוק של הבלוג את הבקשות, וניתן לשתף אותן משם הלאה: גם זו עזרה משמעותית - תודה רבה מראש ובכל מקרה.
