"מראה שחורה", עונה 2, פרק 1 - תגובה לביקורת של מורן שריר בהארץ

ב 10/3/13 מורן שריר כתב ביקורת על הפרק הראשון בעונה השנייה של "מראה שחורה": "איש מת מהלך בפייסבוק". הביקורת נפתחת במילים:  

"לפני כמה חודשים נפטר מישהו מהפייסבוק שלי. לא הכרתי אותו אבל בגלל פייסבוק ידעתי שהוא קיים ולכן כשהוא מת, ידעתי גם שהוא מת. בלילה הראשון אחרי שהוא נפטר הוא היה זמין לשיחה. נקודה ירוקה מסמנת־חיים היתה דלוקה ליד השם שלו והזמינה אותי לשלוח לו היי . חשבתי לפנות אליו אבל ויתרתי. לא בא לי להתעסק עם המתים, שינוח על משכבו בכיף. מאז כל כמה זמן יש נקודה ירוקה ליד השם שלו. לא הכרתי אותו בחייו ולכן הוא לא חסר לי במותו אבל נחמד לדעת שהוא עדיין קיים, שהוא לא באמת מת, שאם אני רוצה אני יכול פשוט לפנות אליו ולדבר אתו".

בפוסט שלי "אחרי המוות: זהירות ותשומת לב" אני מדברת בדיוק על זה: אם אתם משתמשים במחשב של מישהו שנפטר או משתמשים בחשבון שלו אחרי מותו מהמחשב שלכם, חשוב לוודא שאתם Off בצ'ט. 

אבל לא על זה רציתי לכתוב הפעם, אלא על המשך דבריו: 

"העונה הראשונה של “מראה שחורה” הוכתרה בכל מקום כ”חשובה”.

בסדרת הכתבות שכתבתי לפני כשנתיים והתפרסמה בויינט, העליתי בכתבה "אפשר לחיות אחרי המוות. כמעט" (שנכתבה בשיתוף עם יהונתן זילבר) קישור לסרטון של Envoy, שהציעו מוצר דומה לזה שמתואר בפרק "Be Right Back" (שודר באנגליה ב-Channel 4 ובישראל בהוט VOD). המוצר ש-Envoy הציעו התגלה כלא אמיתי: פרויקט של האמן מקס בט (הראיון איתו ב-Mother Board ממנו ציטטנו בכתבה לא זמין - מזל שיש ארכיון). בט דיבר עם כמה מהמהנדסים העובדים בפייסבוק והופתע לגלות שרוב מה שמוצג בסרטון שלו כבר היה אפשרי אז, מלבד דבר אחד: לא היתה עדיין את הטכנולוגיה לחזות או לשחזר סלנג. יכול להיות שאם היה יוזם את הפרויקט היום ולא לפני שנתיים, הוא היה מקבל תשובות אחרות. 

יש אתרים המציעים שירותים דומים לאלו המופיעים בפרק, והם כן כבר קיימים באמת. DeadSocial מציע להכין מראש ציוצים שיפורסמו בטוויטר רק אחרי מות בעל החשבון. השירות אפשרי גם למשתמשי פייסבוק ולינקדאין, וניתן לצרף להודעות גם תמונות או וידאו. החברה העלתה לבלוג שלה פוסט בעקבות שידור הפרק, המסביר את ההבדל בינה ובין המודל שצ'רלי ברוק יצר בסדרה. 

רשימת חברות המציעות שירותי משלוח הודעות לאחר המוות יש בפוסט שלי: "השארת הודעות שיישלחו אחרי המוות". 

Liveson מציעה מודל הקרוב יותר לזה המתואר בסדרה: לאחר המוות, לא יתפרסמו בטוויטר ציוצים שחוברו מראש, אלא ציוצים חדשים. בדומה למוצרים שהומצאו בפרק, שירות זה משתמש באינטליגנציה מלאכותית. Liveson מנתחת את פיד הטוויטר, לומדת את המשתמש ומפרסמת ציוצים בשמו. הציוצים יתחילו להופיע בחשבון המשתמש עוד בחייו כדי שיוכל לתת למערכת משוב, וכך לשפר את הציוצים שיתפרסמו כשכבר לא יהיה בסביבה. השירות החדש, המיועד למשתמשי טוויטר בלבד, מתחיל את פעילותו החודש - מרץ 2013, וכבר זכה לקריקטורה מוצלחת:

קריקטורה מאת מט בורס 

Liveson הוא פרי שיתוף פעולה בין משרד פרסום לונדוני, Lean Mean Fighting Machine, ובין אוניברסיטת Queen Mary בלונדון. כתבה על המוצר החדש התפרסמה ב 21/2/13 ב-Huffington Post. הכתבת, ביאנקה בוסקר, מצטטת את דייב בדווד, אחד מהשותפים במשרד פרסום זה:

"עם חלוף השנים, אני מקווה שחשבון ה-Liveson שלך יהיה כמו התאום המקוון שלך"

מה שגם מזכיר את האפליקציה הותיקה יותר That Can Be My Next Tweet, אשר 

"תחולל את הציוצים העתידיים שלך, על בסיס ה-DNA של הציוצים הקודמים שפרסמת" 

וגם מוביל לחברה MyCyberTwin:

"המשימה שלנו היא לתת לכל אדם וחברה את היכולת ליצור בקלות אינטליגנציה מלאכותית מתקדמת, שתדע מה שהם יודעים, ותתפקד בשמם. אנחנו רוצים ש-MyCyberTwin תחיה על פני כל הרשת, ותקל על אנשים בכך שתדבר במקומם ותמלא במקומם משימות". 

שירות דומה מציעה Replicants:

"התקינו בוט בחשבון הרשת החברתית החביבה עליכם והפכו להעתק מדויק של עצמכם"

גם כאן נעשה שימוש באינטליגנציה מלאכותית, וגם כאן השימוש אפשרי בטוויטר או פייסבוק, אבל קהל היעד הוא דווקא לא משתמשים מתים אלא חיים: 

"המטרה היא שהבוט יחקה את פעילות המשתמש, ישפר את השימוש שלו בחשבון שלו ברשת החברתית ויצור קשרים חדשים עם משתמשים נוספים. הכוונה אינה ליצור זהות פיקטיבית, אלא לשמש כתוספת למשתמש האמיתי, מעין פרוטזה וירטואלית שהוא יכול לשנות כרצונו, במטרה להגדיל את המוניטין שלו ברשת". 

המילים בהן בחר האתר לסיים את התיאור העצמי שלו הן אולי המעניינות ביותר: 

"הבוט יכול להיתפס כאיום, כיוון שהוא יכול לפרום אף יותר את המציאות של מי הוא מי בסייברספייס, להסיר את המסכות מעל רמאויות ולהראות לנו את דלות האינטראקציות שלנו ברשתות האלו, הקרויות "חברתיות"".   

שירות בכיוון אחר מציע האתר TheTweetHereafter, שמלקט את הציוצים האחרונים של אנשים מפורסמים, ידועים לשמצה, ראויים להערכה או בעלי ערך חדשותי. 

אבל נחזור לטקסט של מורן שריר. הביקורת מסתיימת במילים:  

"העונה הראשונה של “מראה שחורה” הוכתרה בכל מקום כ”חשובה”. העונה הנוכחית, יודעת שהיא המשך לעונה “חשובה” ושאין לה ערך אם היא עצמה לא תהיה “חשובה”. רואים שהעונה הזאת מרגישה מחויבת לחקוק איזו אמירה נחרצת על העידן שבו אנחנו חיים, היא משתדלת להיות מטרידה, מצמררת, חשובה. סרטי טלוויזיה, כמו בני האדם, לא יכולים להחליט בעצמם שהם חשובים".

מורן, אולי מקסימום החשיפה שלך לנושאים האלו, של מוות בעידן הדיגיטלי וחיים ברשת אחרי המוות, מסתכם עד כה באותו חבר פייסבוק שנפטר והצ'ט שלו מופיע כזמין מדי פעם. אולי רשימת האתרים שפרשתי כאן נראית לך ביזרית, אזוטרית, שולית, לא הכרחית. אבל כששלושה משתמשי פייסבוק מתים בכל דקה, וברוב המקרים משאירים אחריהם סבך פילוסופי, אתי, טכני, משפטי ורגשי, הנושאים האלו חשובים. חשובים מאד. 

הטריילר לפרק: 

תודה לד"ר ארז כהן, ד"ר רועי צזנה, אנדריאנה קסימטיס ותומר ליכטש על חלק מהלינקים המופיעים כאן. ותודה לאנשים הרבים שכתבו לי על שידור הפרק, ובמיוחד לאיילת הכהן.