אחוזת קבר דיגיטלית? - שירות הקרחון של אמזון

חברת אמזון השיקה שירות חדש באוגוסט 2012: Amazon Glacier - הקרחון של אמזון. הקרחון מציע שירותי אחסון, ארכיב וגיבוי בענן, בעלות זולה במיוחד: החל מסנט אחד לחודש לג'יגהבייט. האחסון מיועד לקבצים שאנחנו לא משתמשים בהם באופן שוטף - קבצים שיתאים לנו לקבל גישה אליהם תוך כמה שעות ולא באופן מיידי - ממש כמו קלסרים שהיינו מוסרים לאחסון בארכיון פיזי. 

אבל איך זה קשור למוות בעידן הדיגיטלי?  

בתיאור השירות, אמזון משתמשת במילה "חדר כספות", שבו מאוחסן הארכיב, ובביטויים כמו: "אין הגבלה על הכמות שתאחסן בשירות זה" ו-"מידע בדרך כלל נשמר למשך שנים או עשרות שנים. הקרחון יאפשר לך לאחסן למשך פרק זמן ארוך ככל שרק תרצה". 

מה זה אומר?

מצד אחד, יש כאן אפשרות ליצור אחוזת קבר דיגיטלית: לקנות בזול המון מקום אחסון, להעלות לשם כל דבר שרק נחשוב שעשוי לעניין את אוהבינו כיום ואת הדורות הבאים אחרינו, ולקחת את ההנצחה העצמית שלנו עוד צעד אחד קדימה. השירות נגיש, פשוט וזול והחיוב מתבצע רק עבור נפח האחסון בו נעשה שימוש בפועל. המידע שנשאיר אחרינו כבר לא יהיה מפוזר בין מחשבים שונים ושרתים שונים, בין גיבוי בענן פה לבין גיבוי בכונן קשיח נייד שם - הכל יהיה מרוכז במקום אחד, וליורשינו תהיה גישה קלה ונוחה יותר לעיזבון הדיגיטלי שלנו. 

מצד שני, אם זה באמת חדר כספות שבו מאוחסנים החיים הדיגיטליים והמקוונים שלנו בהמוניהם, במקרה של אסון בו נהרג אדם שלא ניהל את העיזבון הדיגיטלי שלו, ולא השאיר אחריו שם משתמש וסיסמה, האובדן עלול להיות מוחץ וכולל, ולא רק חלקי, כמו שעלול לקרות כיום עם ספקים אינטרנטיים שאצל כל אחד מהם מאוחסן רק חלק מהמידע שלנו (אני מתכוונת לבדוק מהי המדיניות של אמזון במקרה של מות משתמש בקרחון ולעדכן בהמשך - בדקתי - עדכון בתחתית הפוסט).

נקודה נוספת למחשבה: אחד הקשיים איתם אנו כבר מתמודדים כיום אחרי אובדנו של אדם אהוב, היא הכמות העצומה, שהיא כבר עכשיו כמעט אין סופית, של הנכסים הדיגיטליים והמקוונים שהוא משאיר אחריו, כפי שאני מסבירה בפוסט על ההבדל בין התמודדות עם נכסים דיגיטליים לאחרים. אם יותר ויותר אנשים ישתמשו בשירות הזה, יורשיהם ימצאו את עצמם מתמודדים עם כמות שהיא כבר באמת אינסופית של עיזבון דיגיטלי - אף אחד מאיתנו כבר לא יטרח למיין שום דבר, אף אחד לא ימחק שום דבר - כולנו נהפוך לאגרנים ורק נערום, נאסוף ונצבור לתוך הקרחון עוד ועוד תמונות, מיילים, קבצים, סרטים, מוסיקה, ספרים ו - מתחילים לראות את הבעייתיות? 

צילום: Erik Kessels, שהדפיס את כל התמונות שהועלו לפליקר במהלך 24 שעות 

נקודה בעייתית נוספת היא ההשלכות האקולוגיות, שנסקרות בכתבה הזו של CNN שהתפרסמה כבר ב-2009: Greening the Internet: How much CO2 does this article produce?. הם כותבים שם, "בניינים מסיביים המאכלסים מאות אם לא אלפי שרתים רעבים לחשמל שמאחסנים הכל, מתמונות פייסבוק וסרטוני יוטיוב ועד לאתרים של חברות ומיילים פרטיים, הם לעיתים קרובות הגרועים ביותר מבחינת הפגיעה בסביבה" (כלומר מבחינת צריכת חשמל, פליטת גזי חממה ופליטת פחמן דו-חמצני). 

אם כבר כיום אדם מת משאיר אחריו כמויות עצומות של מידע שמרחף ברשת ובענן, מה יקרה אם כולנו נשאיר אחרינו אחוזות קבר דיגיטליות עצומות?

אנחנו אולי חיים באשלייה שמה שקורה בעולם הוירטואלי, הדיגיטלי והמקוון נשאר שם, אבל בעצם יש לו השלכות ישירות על העולם המוחשי. 

תודה ללימור שוויצר שסיפר לי על הקרחון הזה, ול - Life Insurance Finder שדרך האינפוגרפיקה המצוינת שלהם התוודעתי לכתבה ב - CNN TECH. 


עדכון דצמבר 2012: מט למברט, מנהל יחסי הציבור של שירותי הרשת של אמזון, ענה על שאלותיי לגבי מדיניותם במקרה של מות משתמש: "אנחנו בודקים כל בקשה להעברת חשבון כשלעצמה, אבל בדרך כלל נבקש עותק מתעודת הפטירה ומענה על שאלות אבטחה"... "זוהי המדיניות של שירותי הרשת של אמזון, אני לא יכול לענות בשם חלקים אחרים של אמזון". 
במקרה של מוות של משתמש בקרחון, ניתן לפנות באמצעות פניות הציבור.