השאלה הראשונה ששאלתי כשצפיתי לראשונה בסרטון ההשקה של האייפון החדש, 5s, היתה: ומה יקרה אחרי מות/ה של המשתמש/ת?
שכן המכשיר החדש לומד לזהות את טביעת האצבע של בעליו ולהיפתח לפיה.
מה שנאמר בסרטון הוא נכון:
"טביעת אצבע היא אחת הסיסמאות הטובות בעולם - היא תמיד איתך ואין שתיים זהות".
אבל בניגוד לסיסמאות אחרות, את הסיסמה הזו אי אפשר להוריש הלאה - במיוחד כשבאפל וידאו שרק טביעת אצבע של אדם חי תשמש לפתיחת המכשיר.
לאחר מוות, במיוחד אם הוא פתאומי, מכשיר הטלפון של הנפטר/ת עשוי להיות יקר מפז לקרוביו/ה - כפי שראינו גם בסטטוס העצוב של האח צח כהן שחיפש בשבעה של אחותו, נוי, את הטלפון שלה:
האייפון נגנב ככל הנראה על ידי צעירה בת גילה של נוי, וכל תכולתו נמחקה, מה שגרם לקרוביה צער עז.
אם האייפון היה מוגן בטביעת אצבע, זה נכון שהגנבת לא היתה מצליחה למחוק את תכולתו ולהשתמש בו כבשלה - אבל גם בני משפחתה של נוי לא היו יכולים לפתוח אותו ולראות את מה שאחיה הגדיר כ:
"לקרוא הודעות, לראות תמונות ושנייה באמת לחבק את מה שעוד נשאר ממנה".
אותה בעיה מתעוררת גם עם התוכנה לזיהוי פנים המובנית בתוך מערכת ההפעלה של טלפוני אנדרואיד:
עם הקוראים שהמחשבה הזו מורבידית מדי עבורם הסליחה - אבל: תדמיינו לכם בדיוק את אותה הסיטואציה שצפינו בה בסרטון עכשיו, ילד שמנסה לפתוח באמצעות תווי פניו את האייפון של אביו - רק שאביו כבר לא בחיים, והוא נשאר נעול מחוצה לו.
הסקר שערכתי מוקדם יותר השנה (בשיתוף פעולה עם הבלוגים חדר 404 ומדע אחר) ושענו עליו 506 איש, כלל גם שאלות שעסקו במוּכנות שלנו לתת גישה וברצון שלנו לקבל גישה לטלפון הסלולרי ותכולתו: אנשי קשר, תמונות, תכתובות וכו', לאחר המוות שלנו או של יקירינו.
ראינו בתוצאותיו ש-% 76 מהמשיבים מוכנים שלבני/בנות זוגם/ן תהיה גישה למכשיר הסלולרי שלהם לאחר מותם, % 49 מוכנים שתהיה גישה להוריהם ו-% 54 מוכנים שתהיה גישה לילדיהם.
ראינו בתוצאותיו ש-% 76 מהמשיבים מוכנים שלבני/בנות זוגם/ן תהיה גישה למכשיר הסלולרי שלהם לאחר מותם, % 49 מוכנים שתהיה גישה להוריהם ו-% 54 מוכנים שתהיה גישה לילדיהם.
לגבי הרצון של אותם המשיבים לקבל גישה לסלולרי שישאירו אחריהם יקיריהם אם יקרה להם משהו, ראינו
ש-% 79 מהם רוצים לקבל גישה לסלולרי של ילדיהם, % 70 רוצים לקבל גישה לסלולרי של בני/בנות הזוג שלהם/ן ו-% 61 רוצים לקבל גישה לסלולרי של הוריהם.
ש-% 79 מהם רוצים לקבל גישה לסלולרי של ילדיהם, % 70 רוצים לקבל גישה לסלולרי של בני/בנות הזוג שלהם/ן ו-% 61 רוצים לקבל גישה לסלולרי של הוריהם.
אם להם או לקרוביהם יהיה אייפון 5s או אנדרואיד, נראה שהאחוזים האלו ירדו, בפועל, לאפס, ויגרמו כאב וצער נוספים למי שרק רוצים לראות את התמונות האחרונות של יקיריהם (כי, הרי, בינינו, מי באמת עושה גיבויים).
זה כמובן חשוב שחברות הטלפוניה רוצות לתת פתרונות למשתמשיהן שיגרמו להם להרגיש מוגנים בחייהם - אבל כיוון שאם יש דבר אחד שמשותף לכל הלקוחות של כל החברות (ושוב, עם הקוראים הסליחה), זה שהם הולכים למות, הייתי מצפה שהטכנולוגיה המודרנית תתייחס ותמצא פתרונות גם להיבטים הקשורים למוות בעידן המודרני, ולא רק לחיים בו.
עדכון, ותודה לזיו קיטרו על הלינק:
בכתבה הזו מצויין שאם לא נעשה שימוש באייפון 5s במשך 48 שעות, הכניסה באמעות זיהוי אצבעות מתאפסת, ואפשר להיכנס באמצעות סיסמה. נותר לנו רק לקוות שבני משפחת הנפטר ידעו את הסיסמה, אם יקרה אסון ויזדקקו לה.
עדכון יוני 2014:
הרעיון של זיהוי באמצעות טביעת אצבע הולך ומתרחב, כפי שמפורסם בכתבה הזו. בעיני זה רעיון ממש גרוע, בכל הנוגע למוות דיגיטלי. אנשים עלולים למצוא את עצמם נעולים מחוץ לעוד יותר חשבונות ממה שהם כבר, לאחר מות יקירם / יקירתם.
זה כמובן חשוב שחברות הטלפוניה רוצות לתת פתרונות למשתמשיהן שיגרמו להם להרגיש מוגנים בחייהם - אבל כיוון שאם יש דבר אחד שמשותף לכל הלקוחות של כל החברות (ושוב, עם הקוראים הסליחה), זה שהם הולכים למות, הייתי מצפה שהטכנולוגיה המודרנית תתייחס ותמצא פתרונות גם להיבטים הקשורים למוות בעידן המודרני, ולא רק לחיים בו.
עדכון, ותודה לזיו קיטרו על הלינק:
בכתבה הזו מצויין שאם לא נעשה שימוש באייפון 5s במשך 48 שעות, הכניסה באמעות זיהוי אצבעות מתאפסת, ואפשר להיכנס באמצעות סיסמה. נותר לנו רק לקוות שבני משפחת הנפטר ידעו את הסיסמה, אם יקרה אסון ויזדקקו לה.
עדכון יוני 2014:
הרעיון של זיהוי באמצעות טביעת אצבע הולך ומתרחב, כפי שמפורסם בכתבה הזו. בעיני זה רעיון ממש גרוע, בכל הנוגע למוות דיגיטלי. אנשים עלולים למצוא את עצמם נעולים מחוץ לעוד יותר חשבונות ממה שהם כבר, לאחר מות יקירם / יקירתם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה