כל החומרים בבלוג עומדים לרשותך בחינם. הם מסודרים לפי נושאים בתפריט מימין, כדאי לגלול מלמעלה למטה על מנת לראות את כל האפשרויות

יום שלישי, 12 במרץ 2013

שינוי במדיניות הישראלית - לפני הטרגדיה הישראלית הראשונה

נפגשתי ברמו"ט - הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים - בסוף פברואר 2013 עם עו"ד עמית אשכנזי, היועץ המשפטי, ועם עו"ד ניר גרסון, ממונה הטכנולוגיה. 

בפברואר 2013 אישר הסנאט הצעת חוק בוירגי'ניה שתקל על הורים שכולים (או אפוטרופסים) לקבל גישה לרשתות החברתיות של ילדיהם, אם מתו בעודם קטינים. מי ש"הניעו את הגלגלים" במקרה הזו הם ההורים האבלים ריקי ודיאן רש, שכמהים לדעת מה הביא את בנם בן ה-15, אריק, להתאבד. פייסבוק, ששומרת על פרטיותו של אריק גם לאחר מותו, מסרבת לתת להם את הסיסמה. 

בפגישה אמרתי: "בואו לא נחכה לטרגדיה הישראלית הראשונה כדי ש'תניע את גלגלי המערכת'. בואו נתחיל להניע אותם כבר עכשיו". 
  1. בשלב הראשון, זאת נראית לי דרישה בסיסית ולא מוגזמת, שכל ספקית אינטרנט ישראלית תפרסם ברשת את המדיניות שלה במקרה של מוות של משתמש. גם למשתמשים מגיע לדעת מהי המדיניות של הספקית בעודם בחיים (אולי המדיניות שלה לא תמצא חן בעיני הלקוחות, ברגע שידעו אותה?), וגם לבני משפחתם ויקיריהם מגיע לדעת מהי המדיניות של הספקית, במקרה שיקרה אסון חס וחלילה, והם יצטרכו לפנות אליה כדי לקבל גישה למה שהנפטר השאיר אחריו במחשב או ברשת.

    אני ממשיכה להפיץ את הנתונים שאספתי משמונה החברות הישראליות המפורטות במדריך הטכני ובזווית הישראלית, אבל חשוב שהמידע הזה יהיה נגיש לציבור הרחב לא רק דרך הבלוג האישי שלי. כמו כן, אני ממשיכה לעדכן את הרשימה - למשל, פניתי לסלונה כבר פעמיים בשאלה מהי המדיניות שלהם במקרה של מות משתמש/ת, ב-21/1/13 וב-12/2/13, וטרם קיבלתי תשובה.

    אם תהיה דרישה רגולטורית שכל הספקיות: א. ידעו בעצמן מהי המדיניות שלהן, ב. יפרסמו את המדיניות שלהן ברשת, כבר התקדמנו במשהו.
  2. בשלב השני, אני סבורה שיש ליצור ברירת מחדל: בדומה לתיבה שיש לסמן כ"אישור תנאי השימוש" בעת הצטרפות לשירות אינטרנטי כלשהו, יש להציג תיבה נוספת, שתהיה חובה לסמן גם אותה, שתתייחס להבעת רצונו של המצטרף לגבי העיזבון הדיגיטלי שלו בספקית זו (לתת גישה או לא במקרה שקורה לו משהו חלילה, ואם כן אז למי).
  3. במקביל, יש לפעול למען הכללת ההתייחסות לנכסים דיגיטליים ווירטואליים בדיני ירושה והורשה, וכן לעודד שימוש בחברות המציעות פתרונות לניהול העיזבון הדיגיטלי על ידי הכללת צוואה דיגיטלית בין הצוואות התקפות בישראל מבחינה חוקית (כרגע הצוואה היחידה שבית המשפט יתייחס אליה היא כזאת שמודפסת על דף נייר - בית המשפט לא יתייחס לצוואה דיגיטלית, אפילו אם היא נחתמה בחתימה דיגיטלית מאושרת. הרחבה אפשר למצוא בפוסט הצד המשפטי).  
השיחה היתה מעניינת ועלו בה סוגיות כמו עיזבון דיגיטלי, הזכות לפרטיות, הזכות לעיון לאחר המוות וההבדל בין חקיקה בישראל וחקיקה בארצות הברית. 

לאחר מכן היתה לי פגישה נוספת במשרד המשפטים

אעדכן בהתפתחויות. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

//